לקראת חג הסרטים הממשמש ובא, במקום רשימת סרטים כללית, בניתי עבורכם "מסלולי צפיה" אופציונאליים לפי סטטוס הצפייה בו תהיו במהלך יום הכיפורים. אז לכל מי שמתכנן לאכול סרטים בסופ"ש הקרוב - חפשו את המרתון המתאים, ובתאבון:

 עם בן/בת הזוג: קומדיות רומנטיות (שגם הגבר יהנה בהם!)


1. חצות בפריז: אישית, הסרט הזה הוא האהוב עלי מסרטיו של וודי אלן, אבל אני חושב שבאופן כללי הקומדיות הרומנטיות שלו יותר קלילות ונחמדות גם עבור גברים. ובינינו: הנופים של צרפת, מוסיקת ג'ז נעימה וסיפור אהבה-פנטסיה. מה אתם צריכים יותר מזה?

2. מעבר לכל דמיון: מה היית עושה אם יום אחד היית מתחיל לשמוע את חייך ע"י קריינית בכל מקום אליו תפנה? אני חושב שזו הקומדיה הרומנטית הכי מקורית ומיוחדת שראיתי בשנים האחרונות.

3. בלוג השירה בציבור של ד"ר הוריבל: קומדיה מוזיקלית בת 45 דקות על נבל בעולם של גיבורי-על, אותו מגלם ניל פטריק האריס (בארני מ"איך פגשתי את אמא"), המנסה להתקבל לליגה של הגדולים.

4. פגז מן העבר: אדם (ברנדן פרייז'ר, המוכר בעיקר מ"הרי את מכושפת לי") גר עם הוריו כל חייו בבונקר תת-קרקעי, וזאת לאחר שההורים כלאו את המשפחה ללא פחות משלושים וחמש שנה, כדי להציל את עצמם מפיצוץ גרעיני (שלא היה). הילד כבר מזמן הפך לגבר וכעת, כשמנעולי הבונקר נפתחו, הוא מחליט לצאת אל העולם ולהכיר בחורה.

5. שמחתודהעודבבקשה: שם מוזר, אני יודע. סרט חמוד על אהבה, אך גם על חברות בין סם לילד שאיבד את משפחתו ברכבת. את הסרט כתב וביים, וכמו כן גם מככב, ג'וש רנדור (טד מ"איך פגשתי את אמא").


 

עם החבר'ה: סרטים מטופשים


1. פסטיבל הבירה: האחד הזה נבדק לפנישנתיים. סרט בסגנון יורו טריפ ודומיו, קצת פחות מוכר אבל כיפי ומטופש באותה מידה.

2. בייבי אריזונה: תמיד רואים עם החבר'ה את "ביג לבובסקי", נכון? אז קחו סרט קצת פחות מוכר (ולדעתי יותר טוב) של אותם יוצרים גאונים - האחים כהן.

3. כל מה שרציתם לדעת על מסע בזמן: סרט מצחיק ומפגר אבל גם בנוי חכם ועשוי טוב. שלושה חברים קופצים בזמן בכל פעם שהם נכנסים ל... שירותים של הפאב בו הם יושבים.

4. אידיוקרטיה: הסרט טוען כי עם הזמן העולם לא יהפוך לחכם יותר, אלא למטומטם יותר. לכן כשהאדם הכי ממוצע בעולם הוקפא לחצי מילניום, כשהתעורר גילה כי הוא מוקף במפגרים והוא האדם החכם בעולם.

5. איזו מן שכנה: מת'יו, נער בן 18, מתאהב בשכנתו החדשה והמדהימה (אלישה קת'ברט - קים מהסדרה "24"), אך מגלה כי היא כוכבת פורנו. נראה לי שאני לא צריך להמשיך לספר כדי שתלכו לראות.

 

עם המשפחה: כי לפעמים יוצא שרואים סרטים יחד


1. אגדת הפסנתרן: סיפור חייו המופלא של 1900 (זה שמו) - פסנתרן עילוי, המגולם ע"י טים רות', שגדל כל חייו על אניית נוסעים ומעולם לא ירד ממנה אל היבשה.

2. ראלף ההורס: או פלונטר, או הדרקון הראשון שלי. חברות האנימציה כבר מזמן לא יוצרות את הסרטים שלהן רק לילדים. אישית אני ממליץ על אלה, אבל בערך כל הסרטים של דרימוורקס, פיקסאר, בלו סקיי או אילומיניישן עובד.

3. רובוט ופרנק: בעולם העתידני הקרוב בו רובוטים עוזרים במלאכת הבית נרקם סיפור חברות מקסים בין זקן מריר, שהיה גנב יהלומים בעברו, לבין הרובוט החדש שקיבל מילדיו.

4. פלזנטוויל: שני אחים (טובי מגוואיר וריס ווית'רספון) נכנסים אל סיטקום בשחור לבן בשם "פלזנטוויל". האח די מרוצה מהמצב, היות והוא מעריץ של הסדרה, אך האחות, שקצת פחות, מתחילה לערער את המקום ומכניסה תשוקה וצבע אל העיירה.

5. הג'וקר : לא, לא שכחתי לינק, זה לא שם של סרט. נכון תמיד יש את האדם הזה בבית שכבר שנים נותן המלצה לסרט (או סרטים) אבל אף אחד לא רוצה לראות אותן? אצלי בבית זה אבא. אז בואו תעשו אותו שמח. ומי יודע, אולי יש סיבה שהוא ממליץ על הסרט כבר שנים.


 

עם עצמך (לפגישה הבאה עם הפסיכולוג): סרטים שדופקים ת'מח


1. המשחק: לא פעם, כשהזכרתי את שם הסרט בפני חברים, אף אחד לא הכיר. בלי להגיד כלום, כי סתם אהרוס, זהו סרט מצוין של דיוויד פינצ'ר (שבעה חטאים, מועדון קרב).

2. אנטי-ויראל: עולם עתידני בו מרוב שרוצים להיות קרובים לסלבריטיז, התחילו למכור את המחלות שלהם... ועוד דברים. סרט קצת חולני ולא קל, אבל טוב.

3. ירח: אדם מבודד עומד לסיים את המסע שלו לשלוש שנים בירח, אך דברים מתחילים להיות מוזרים לקראת סוף המסע (יותר מזה זה ספויילר).

4. לעקוב: הסרט הראשון של כריסטופר נולאן (ממנטו, אינספשן, יוקרה ועוד). סרט הרבה יותר קטן, בלי תקציב עצום כמו שאנחנו רגילים בסרטים שלו, אבל גם בלי הכסף הוא אותו נולאן שאנחנו מכירים ואוהבים. פשוט בקטן.

5. מר אף אחד: יש שיגידו שהסרט הזה פחות דופק ת'מח מהאחרים פה למעלה, אבל שמתי אותו בכוונה אחרון - התחושה כשאתה מסיים את הסרט מדהימה לדעתי. וחוץ מזה, זה הסרט האהוב עלי, על-כן דעו שזו ההמלצה הכי חמה שלי מכל הפוסט הזה.

 

ולסיום, מרתון סדרות*:


1. קאפלינג (זיווגים): כי זה סיטקום משובח שלא משודר כל יום בטלוויזיה כמו "חברים", "סיינפלד", "סימפסונס" וכו', ולמרות שהרעיונות והמבנים הסיפוריים שלו היו מקוריים מאוד וחדשניים לזמנו וכיום נראים רגילים, הוא עדיין עובר בהצטיינות יתרה את מבחן הזמן.

2. ג'קיל: מיני סדרה בת שישה פרקים של אותו כותב של "קאפלינק" (סטיבן מופאט). גרסה מודרנית לסיפור המוכר של דוקטור ג'ייקל ומיסטר הייד. כמה מודרנית? הרבה מודרנית.

3. שרלוק: שתי עונות (מתוך שלוש) של הסדרה הבריטית המעולה הזו יצאו עד כה. אם אתם חוששים איך תספיקו לראות הכל - אל חשש, מדובר סך-הכל בשלושה פרקים לעונה. אם אתם חוששים שזה לא ימלא לכם את היום - אל חשש, כל פרק הוא שעה וחצי. ואגב, את הסדרה הזו גם כתב סטיבן מופאט (מה לעשות, מוכשר הבחור).

4. מראה שחורה: האחד הזה יכול לדפוק קצת ת'מח או לדכא, אבל אם לא ראיתם עדיין - הגיע הזמן. כמו שרלוק, מדובר בשתי עונות של שלושה פרקים לעונה, כשאורך הפרק משתנה. לרוב 45 דקות לפרק.

5. בית הקלפים: לא יודע איך זה. לא ראיתי. אבל כולם ממליצים, אז זה יהיה המרתון שלי לכיפור הזה.

*לא, לא כל הסדרות. תבחרו 1-2.


yaniveat2


צום קל, גמר חתימה טובה
וחג סרטים שמח.


// יניב חפץ

Your email was successfully saved