אני מסתכלת על המטר ובמבה הזאת, שורטי, אני קוראת לה. היא מגיעה לי כמעט עד לכתף, אז איך זה שאני מסתכלת עליה מלמטה? היא מזכירה לי את עצמי בכל כך הרבה מובנים. אני מתכוונת לעצמי כשהייתי בגיל שלה כמובן, ויחד עם זאת, אנחנו שונות לחלוטין.


נוקי, קוראים לה אצלנו. גם ליד חברות. אף פעם לא שאלתי אותה אם זה מביך אותה, למרות שבגדול, נראה לי שהיא סבבה עם זה. הנוקי הזאת, בת אחת עשרה היום. מצחיק לחשוב שזה הגיל בו הייתי כשהיא באה לאוויר העולם.


11637_173135333245_801590_n


איך הסתדרנו בלעדיה? אני מקמטת את המצח, מנסה לחשוב. קצת מבהיל אותי שאני צריכה לצמצם את העיניים ולשים יד על המצח בניסיון להיזכר בתקופה ההיא, לחזור בדיוק אחת עשרה שנה אחורה. זה לוקח לי כמה שניות וגם אז אני עוד מבולבלת. היינו ארבעה לפני שהיא הגיעה. אם מחסירים את אמא ואבא מהספירה, תסלחו לי. יניב, אז היה בן עשרים, חובל לעתיד. טל, בת שבע עשרה, תיכוניסטית. גאיה, בת שמונה, תלמידת כיתה ג' ואני, עומר כמובן. ילדה בת עשר שמשתוקקת להכיר את הרכש החדש למשפחת טסל. 


ארבעה אחים, כל אחד שונה לחלוטין. הגעת ושינית את כללי המשחק, צעצוע חדש לבית. אטרקציה. אחד הזכרונות הכי חזקים שלי הוא שכתבתי לך על התקופה ההיא בפנקס קטן. רציתי לספר לך איך היית דרך עיניים של ילדה בת עשר. רציתי לכתוב לך הכל. מה אמרת, מה עשית, בדיוק בדיוק. יותר מהכל, רציתי שכבר תגיעי לגיל שלי כדי שנוכל סוף סוף להיות חברות הכי טובות בעולם. כמובן ששכחתי פרט קטן ושולי. כשסוף סוף תגיעי לגיל שלי, אני אהיה מבוגרת בעשר שנים.


Snapshot_20091104_11


מאז קרו כמה דברים.


דבר ראשון, הפנקס אבד לי.


דבר שני, אחת עשרה שנה חלפו בתקופת זמן שהרגישה כמו חמש דקות. (וואו, אני ממש זקנה אם ככה אני מדברת על חלוף הזמן, הא?)


דבר שלישי, כמצופה, את הגעת לגיל אחת עשרה ואני לצערי, לא נשארתי בגילך אלא הגעתי לגיל עשרים ואחת.


אבל אתם יודעים מה? מצד אחד הייתם מצפים שיהיה מרחק, בכל זאת, מה משותף לילדה בת אחת עשרה ובחורה בת עשרים ואחת? עשר שנים הפרש. אז תתפלאו, אבל הרבה מאוד. עוד חברה כזאת אין לי. זאת החברה הכי מפרגנת, תמיד תהיה לה מילה טובה להגיד. תמיד תעזור (כל עוד לא מדובר בשטיפת כלים, אז אני מוותרת לה) ותמיד תדאג לספר לי כשיוצא שיר חדש שאני "חייבת לשמוע!". חברת אמת.


היא תמיד פתוחה לשמוע את כל השטויות שלי, תמיד תתעניין (ותשאל כל שאלה אפשרית) ותציע עזרה בפתירת דילמה. זאת הילדה בת אחת עשרה הכי חכמה שפגשתי, אצלה הכל פשוט. תורת החיים שלה נטולת דרמות (כל עוד לא מדובר על "עם מי הארי מוואן דיירקשן יוצא") והיא הכי אמיתית שיש. כן, גם אני בשוק שהיא רק בת אחת עשרה.


Snapshot_20131026_2


אז שורטי, נוקי, עיינה. אין ספק שאת הדבק של המשפחה. אמנם לפעמים פער השנים לא מאפשר לך להיות איתנו בכל מקום ובכל זמן, אבל מה שאת לא יודעת הוא שאנחנו פשוט לא אותו הדבר בלעדייך. קלישאתי ככל שזה יהיה, את מה שמחבר את הפרש עשרים השנה למשפחה אחת. המכנה המשותף שלנו. האהבה שאת נותנת לנו היא אינסופית, אז בהזדמנות הזאת, רציתי (ואני כוללת איתי את כל בני המשפחה) לתת לך את כל האהבה שאפשר בחזרה. מגיע לך.


עיינה, שיהיה לך עד מאה ועשרים. את רק בת אחת עשרה, מה שמותיר לך עוד המון זמן עד המאה ועשרים הזה, אבל אני מאחלת לך שתמיד יהיה לך טוב ומה אני אגיד? את עוד תגיעי רחוק. אני יודעת את זה.


אז בנתיים, אפילו שאת עוד לא עוברת אותי בגובה, תדעי שאני מסתכלת עלייך מלמטה, שורטי.


אוהבת ומעריכה עד אין סוף.


 526732_10150658832838246_1412304362_n

נ.ב - שלושת האחים המופלאים שלי, עם כל האהבה שלי אליכם, לא. אתם לא מקבלים פוסט.


// עומר טסל

Your email was successfully saved