לפני כשבועיים פגשתי בחור באחת ההפסקות שלקחתי מהלימודים שלנו. ישבנו ביחד לשתות קפה בחצר ולקחנו את הזמן להכיר אחד את השני. אני סיפרתי על הלימודים שלי, הוא על שלו, ולפני שעברו עשר דקות כבר למדתי שבגיל 30 הוא הגיע לשורות האוניברסיטה כדי להעשיר את עצמו אחרי שכבר הקים שני סטארטאפים ומכר אותם. בגדול. כשנפרדנו וכל אחד מאיתנו הלך לדרכו התחלתי לתהות על מה שצברתי לעצמי בארגז הכלים שלי. 

מה עשיתי עד עכשיו כדי להתאים את ההשכלה שלי ואת היכולות שלי לעולם התעסוקה הדינאמי שאנחנו חיים בו היום? אני לא אשקר, אני מוכרח לציין שאולי קצת קינאתי בו שהצליח לזהות את התמורות בעולם שלנו, לקפוץ על ההזדמנות ולהציע את מה שלא הציעו לפניו. מצד שני, חשבתי לעצמי שאין לי מה לעשות עם זה, יש מי שניחן ביכולת הזאת ויש מי שלא – הרי אין לי לאן לפנות כדי להשיג את הכלים היזמיים האלה אם הם לא בוערים בי מלכתחילה נכון? לא נכון. 

כמו היזמים עצמם, גם האקדמית רמת גן ראתה את ההזדמנות מולה, ופיתחה תכנית דו חוגית שמציעה את מה שלא הציעו לפניה. בתכנית משולבת ליזמות וחדשנות הם הרכיבו מערך לימוד שלם שמקנה את הכלים הנחוצים לכל מי שרק רוצה ומבין שהעולם שלנו משתנה, ומאפשר לשלב אותו עם תואר בניהול. איך מזהים את התמורות והתנודות בשוק? איך קופצים על ההזדמנות ומוצאים את התחום שעוד לא נגעו בו מספיק? איך מציעים את הפתרון שלנו לבעיה שלא ידענו שבכלל קיימת עד עכשיו? איך מנהלים צוות יציב בעולם שמשתנה ללא הרף?

בסופו של דבר מדובר הרי בראייה רחבה שקיימת לכולנו, ורק צריכה את הדחיפה לכיוון הנכון. אם כל החיים שלנו אנחנו מסתכלים על העולם בצורה מסוימת, צריך ניעור רציני בשביל לעצום את העיניים ולפקוח אותן כדי לראות מעבר לתמונה שברורה לנו, והתכנית הזו מציעה בדיוק את הניעור הנכון. לא רק שהסטודנטים בתכנית הזו מקבלים את הכלים הדרושים להם כדי להקים מיזם פרופר בעידן של אינפלציית מיזמים בעזרת הפן היזמי של התכנית, הם מקבלים גם את המשקפיים הנכונות להסתכל דרכן על העולם כמנהלים. העובדה שהתואר מאפשר שילוב עם לימודי הניהול מקנה לסטודנטים ארגז כלים שלם, נכון ומעודכן, ועוזרת להם להגיע לעולם האמיתי לא רק כבעלי תואר, אלא בעלי ידע, השקפה ויכולת להתמודד עם השוק הדינאמי. 

ההבנה העמוקה של מה שחסר, מה שנחוץ, מה שדרוש – ההבנה הזו בשילוב עם היכולת להניע מהלכים ואנשי צוות היא המקפצה שהסטודנטים מקבלים – ואיתם, בעצם, גם אנחנו. 
העולם שלנו לא היה מתאפשר ללא אנשים בעלי ראייה רחבה. העולם שלנו היה תקוע איפשהו במאה הקודמת אם לא היו אנשים שאפשרו לו לצמוח ולהכות שורשים בתחומים שלא נראו לנו אפשריים בזמנו. העולם שלנו לא היה העולם שלנו אם לא היינו היצורים היוזמים והחדשניים שאנחנו כבני־אדם. לא הגיע הזמן שנטפח את התכונה האנושית הנהדרת הזאת?

הבחור מהפסקת הקפה בלימודים בהחלט הותיר עליי רושם. ההישגים שלו ייחודיים לו ולשוק שבו הוא מתעסק – אבל ההתעמקות בנושא נתנה לי תקווה נוספת לעצמי. גם אני, כמו כל אחד אחר, נכנס לנישה של עצמי בתוך שוק עבודה שרק מתרחב וגדל, ובתוך הנישה הזאת תמיד יש מקום לחידוש. עכשיו, כשאני יודע שאוכל להקנות לעצמי את הכלים הדרושים לכך, אני מסתכל עליו ונותן לקנאה להתמוסס ולפנות את המקום עבור חשיבה מקורית – אם הוא הצליח? גם אני יכול. אני רק צריך להסתכל קדימה ולחשוב בצורה אחרת, יצירתית, יזמית וחדשנית. וגם אתם יכולים. 

רוצים להיות היזמים הבאים של ישראל? לחצו כאן לפרטים >>

// איתן דביר

Your email was successfully saved