השנה אני אהיה ג'רי סיינפלד. אני לא יודע אם אמציא ז'אנר חדש של הומור, ואני גם לא אהיה אחד מאבות הסטנדאפ המודרני (אולי אם אבנה מכונת זמן), אבל אני כן אדאג למצוא חומרים חדשים, לשפר את הקיים, להסתכל על החיים משלל זוויות שעליהן אספר לכם עם אנרגיות, רצון ותאבון גדול לבמה ולעולם.

אני גם אהיה לואי סיקיי. הרי גם הוא אב של אחד מז'אנרי הקומדיה בעשור האחרון וגם לו יש תכנית טלוויזיה מעולה (אם כי סיינפלד תמיד יהיה במקום ראשון, סורי לואי). אבל אני גם אהיה אדיר מילר, אותו אחד שלפני עשור וקצת קטלו אותו והיום אין כמעט אחד שלא אוהב את רמזור או מת להשיג כרטיס לסטנדאפ שלו. אני גם אהיה אריאל וייסמן, דרור נובלמן, רועי כפרי, ניב מג'ר, גורי אלפי, ליאור שליין, גיתית פישר, לאה לב ועוד הרבה מצחיקים אחרים שהצליחו לקחת את האהבה והכשרון שלהם ולעשות ממנו קריירה של ממש.

via GIPHY

אם הייתם שואלים אותי בשנה החולפת אם תהיה תוכנית כמו "טלוויזיה בעתיד" בפריים טיים, הייתי אומר "הלוואי" בעצב. אבל זה קרה, ולי רק נשאר להבין שיש עוד מטרה שאלו שלפניי הציבו. וגם אם לא הייתה, זה היה מתפקידי להציב אותה.

השנה אני גם אהיה רחלי רוטנר. אני אשלב את ההומור עם הכתיבה ואכתוב הגיגים במאקו. אני אהיה רועי עידן ואכתוב טורים, תסריטים וגאגים. אני גם אהיה כמו צוות הכותבים של התוכנית הזו והסדרה הזאת, וזה שיש לו את הטור פה וזאת שיש לה פינה קבועה שבה היא מקריאה את השירים שכתבה. אני גם אהיה אחד מאלו שמוציא ספר לאור ואכתוב את אשר על ליבי או במחשבתי, מה שיבוא קודם. 

אני גם אהיה כמו נצ'י, או טונה, או סוויסה, או המסך הלבן, או וואו, כל כך הרבה שמות חדשים ומעולים. אני אהיה גם כמו שלומי שבן ואלהטט בפסנתר, אני אהיה זאב נחמה ואדע לכתוב ולהלחין את הלהיט הבא, אני אהיה כמו אריאל זילבר ואעשה קולות רקע לשירים של עצמי, אני אהיה מאיר אריאל ואכתוב טקסטים עמוקים. אני גם אתן בראש כמו פלד, אגלה את עצמי בז'אנרים ישנים, חדשים ואולי גם אמצא שילוב חדש ומעניין. אני גם אהיה כמו נגני הגיטרה, הפסנתר, הסקסופון ואולי גם יוקללה, בשביל הקטע. אני אהיה כמו אלו שהלכו לפיתוח קול כדי לעלות שלב, כמו ערוץ הכיבוד שיודעים להוציא שיר ממכר ומבדר (אבל לא כמו טניה, טפי!). וזה עוד לפני שדיברתי על אמנים לועזיים.

via GIPHY

אני גם אהיה כמו אורי פינק, האהבה לציור מעולם לא פחתה, גם אם אני בקושי מצייר. יש לי כמה רעיונות מעניינים. אני רוצה להיות גוסיני ואודרזו, לקחת פיסת היסטוריה ולעשות ממנה קומיקס הרפתקאות מעניין, מצחיק וקלאסי. אני רוצה להתפרע כמו שלל הציירים בMAD או לדאוג לדבר הבא במנגה, ואז תשמעו על זה כשהוליווד תעשה על זה ריפ אוף.

אני גם רוצה להיות כמו דביר בנדק, ועוז זהבי, ודובל'ה גליקמן, ומוני מושונוב, ושלמה בראבא, וגידי גוב (שהוא בכלל בערך כל הקטגוריות פה), ופול מקרטני (שהוא בכלל כל הקטגוריות פה). ואני רוצה להיות כמו אלעד פרג'ון שעובד, כותב, מופיע, מצחיק, עורך, עובד כעצמאי, מצייר, שר ועוד. 

via GIPHY

אבל מה אני נתלה באילנות גבוהים? אני מוקף בלא מעט חבר'ה כשרוניים, וגם אלו שלא ניחנו בכישורי האומנות קיבלו מתנות אחרות שאני יכול ללמוד מהן. תובנות, סיפורים, או אפילו חוויות לעבור ביחד - הרי מכולם אני יכול ללמוד לפחות דבר אחד, ולרוב גם הרבה יותר מזה. הרי גם כל אלו שרשמתי ועוד רבים אחרים התחילו בדיוק כמוני וכמוכם.

הדרך לפסגה מתחילה בצעד ועוד צעד, לא בזינוקים. הדרך היא לא בדריכה על אחרים, אלא במאמצים משותפים. בין אם תהיו קולגות או קהל, מכם אני אקבל את הפידבק, את התמיכה, את האנרגיות - ולכן אני רוצה לתקן את עצמי. השנה אני אהיה אלעד פרג'ון, אבל אלעד פרג'ון שלמד עוד דבר אחד או שניים בזכות עוד הרבה שמות. בזכותכם.

// אלעד פרג'ון

Your email was successfully saved