יום שלישי מתלווה עם הרגשת בינוניות של ישיבה במשרד ומרמור מכל רגע שמרגיש כמו גיהנום. תחושה של ישראליות שלא נותנת תפוקה בעבודה ואוננות מנטלית של 180 שעות בחודש.
יושב וחושב על העבר, על שנתיים טובות עם המון מזל שדולף לאט לאט כמו כיור ישן בדירה מסריחה בתל אביב.

אני נבלע לתוך חור שחור שקוראים לו אוברדרפט, או בסלנג – מינוס בבנק.
אני אוכל עוד חטיף אנרגיה מגעיל של 70 קלוריות כדי להעביר את הזמן במקום הבינוני, במשרד הבינוני, עם הבינוניות. בסה"כ אני אוכל 27 חטיפי אנרגיה בחודש שזה 135 ₪.
עוד קפה ושיחה על הדיל לבורגס, פראג או כרתים, ועל הסלמון של יום שישי.
השעה 14:51 ואני רוצה לבכות על מר גורלי. עוד שעתיים וחצי אחזור הביתה ואדליק מזגן נייד שעלה 2500 ₪.

IMG-20160724-WA0060 copy

הבינוניות הזאת שרודפת אותך ואתה מנסה לברוח ממנה כאילו הייתה אחרון השהידים שתמיד מצליח להשיג אותך.
יום שלישי פעמים כי רע. אני חולם על חמישי כמו ילד בן 13 שיש לו קרי לילה ומתעורר בבהלה כי בשישי יש לי ריענון נהיגה.

בשעה 17:34 נוחת במלונה שלי, מסתכל על הנוף שקצת השתפר בשבועיים האחרונים, וחושב על הדבר הבינוני הבא שאעשה.
כביסה, סופר, אימון או סתם אשב במרפסת ואכנס לדיכאון שיעלה לי כמו קיא בגרון אחרי לילה בברקפסט.

השעה 23:00, אני והדובי אכלנו דייסה והעיניים נעצמות אחרי צחצוח שיניים במברשת החשמלית שאמא קנתה במתנה.
מתכסה בשמיכה ונכנס אל חלום לפני שאתעורר לעוד יום.
בינוני.

IMG-20160724-WA0057 copy

// אמיתי ויסמן

Your email was successfully saved