בישראל יש כ-8 מיליון תושבים, מתוכם למעלה מ-1.5 מיליון ערבים. בשטחי הרשות הפלסטינאית יש למעלה משלושה מיליון ערבים. בירדן, לבנון וסוריה יש למעלה מ-30 מיליון ערבים ולא הזכרתי את מצרים, שם יש בהפגנות זניחות ואקראיות מיליונים. אנחנו אי של דוברי עברית באמצע מזרח תיכון דובר ערבית. לא רק שכנינו דוברים ערבית אלא גם הערבים החיים איתנו בדו קיום, בירושלים, ביפו, בחיפה ועוד. מה איתנו היהודים הישראלים? אין לי נתונים לשלוף אבל אני מניח שרובנו אינו דובר ערבית. מתוך המיעוט היהודי כאן שכן דובר את השפה אני מניח שהרוב יודע לדבר ערבית מחסומית, אותה ערבית שאיתה מבקשים מהאדון בנימוס את תעודת הזהות שלו.

145007 (צילום: visualphotos.com)

 

כלומר, לפי דעתי, ישנו מיעוט קטן ביותר של יהודים ישראלים ששולטים בשפה הערבית, יודעים קרוא וכתוב, נחשפו מעט לקוראן בפרט ולתרבות הערבית בכלל. מדוע זה חשוב? כי בכל תסריט שאינו קיצוני ואינו כולל שואה גרעינית או רצח עם, אנחנו נחיה פה עוד עשרות ואף מאות שנים זה לצד זה. בין אם אתה מפנטז על ארץ ישראל השלמה כולל הגדה המזרחית ובין אם אתה בעד החזרת רמת הגולן, כדאי לך לדבר ערבית. השפה הערבית היא כלי להכיר ולהבין את התרבות הערבית. אם השפה אינה לטעמך? זה קודם כל עניין של טעם אבל האם באמת נחשפת לצדדים היפים של השפה והתרבות הערבית? ערבית אינה רק נאום נגוע בתיעוב של נסראללה כפי שגרמנית אינה רק נאום מתקופת הרייך השלישי. מעבר לזה, בהנחה שהשפה לא הכי יפה בעיניך, עדיין כדאי ללמוד ערבית ברמה בסיסית, כדי לתקשר עם אותם אנשים שאנו פוגשים מידי יום, חודש או שנה.

אני מחלק את האחריות היהודית להכרת התרבות הערבית לשניים: אחריות לאומית ואחריות אישית. האחריות הלאומית מתבטאת בין השאר בלימוד השפה והתרבות בבתי הספר ובמסגרות אחרות. אני עשיתי בגרות בערבית ספרותית, אך לא למדנו ערבית מדוברת. רוב החברים למדו ערבית מכיתה ז' עד ט', אולי שעתיים שבועיות אם לא שעה בודדה. מדוע לא להכניס לתכנית הלימודים שלוש שעות ערבית כולל שעה של ערבית מדוברת? למה לא להתחיל שיעורים בכיתה ד'? בגילאים האלה סופגים שפה ביתר קלות. בגיל הזה גם לא מפתחים עדיין דעתנות פוליטית או גזענית שעלולה לגרום לגישה שלילית ("לא רוצה לדבר את השפה שלהם").

app

 

האחריות האישית משמעותה הרצון לתת כבוד בסיסי לאדם ערבי שעומד מולך. למשל לקנות ממנו מוצר בדרכי נועם ולהכיר את המנהגים הבסיסיים שלו. הם צריכים אותנו ואנחנו צריכים אותם. לימוד השפה אינו כל כך קשה. עברית וערבית הן שפות אחיות. התחביר מאוד דומה וישנן הרבה מילים חופפות או דומות. הכתיבה בערבית היא כמו ציור, סוג של ריפוי בעיסוק או שעת יצירה. לאחרונה הורדתי אפליקציה ללימוד ערבית עם משפטים מוקלטים. בזמן השימוש אנשים באוטובוס יכולים להסתובב אליי ולהרים גבה אבל זה בסדר. עוד כחודש אני משתתף בקורס ערבית מדוברת. זה המעט והמאוחר (לא מידי) שאני עושה. מה איתך?

// יונתן קישקה

Your email was successfully saved