2-copy

לקראת הוולנטיינ׳ס המתקרב, הבלוגרים של "מה וזה" בשיתוף יקב רמת הגולן נותנים לכם הצצה לחיי הזוגיות שלהם ומספרים איך זה להיות בן או בת זוג של אנשים עם המקצועות המגניבים ביותר. והפעם: נטורופטיות!

חריג. מוזר. מיוחד. שונה. הנה. התשובה לכותרת כבר קיימת. בהרחבה, תקבלו רשימה עוד שנייה. אבל עוד לפני כן, אני חייב להסביר. זה שונה, כי אם אתה רגיל לאכול מגש פיצה שלם ולא מסתפק במשולש פעם ברבעון, אז זה לא בשבילך. זה שונה כי הרגלים בני עשרים ושלושים מאוד קשה לשנות. זה שונה כי פתאום כבר אין שתיקות מביכות בינך לבין הגוף שלך. זה שונה כי אם לא היית מתחבר לאורח חיים שכזה, לא היית בן זוג לנטורופתית מלכתחילה. זה שונה כי:


לגיטימציה. המזווה מקבל נופך חדש. פתאום קמח טפיוקה ואטריות כוסמת נשמעים כמו מעדן.

זרמים חדשים. אתה מגלה שתמיד אפשר להקצין את הגלגל מחדש. אתגר העשרים ושניים, צמחוני, טבעוני, חצימחוני, טבעוצמחי, אורגני, מיטלס מאנדיי, טופו-פריידי.

12549081_10153870944029800_4551670471940868289_n צילום: צוף

יכולת האלתור משתפרת. אתה משלב לחם סלק עם נבטי חמניה וברוקומיני על מצע מאקה אורגנית, כאילו חתכת סלט בסלייסר מתוך שינה.

12341359_10153768181299800_5341736946042317306_n

ערכים מומצאים. כשהעולם עוד היה פשוט ויעל אבקסיס התפשטה לקסטרו, התענגתי על ויטמין C ממיץ תפוזים. עכשיו צריך להיזהר, "יש בזה סודיום פוספטיגלוצי".

מזונות או מתכות? פומפרניקל, ספירולינה, גוג'יבריז, אלפלפלא, אסאי, אמרנט, סטיביה.

קיצוניות. נבטוטים, הסאדו-מאזו של שוחרי הבריאות. לא מספיק לאכול עלים, הרי שצריך להוציא מהם עוד עלים ולאכול את הזרע שלהם.

ZSQZILCC0G

רוחניות. זה הופך עניין לגיטימי כשאתה מתעורר לריח ריף אלמוגים, ולובש תחתונים כתומים לצד חולצה לבנה. השילוב מעודד יצירתיות, ריכוז וחרטוטים נוספים.

חקלאות. חשבתי שכבר נפטרתי ממנו, חשבתי שהילדות העשוקה של פוגים וגולות כבר מאחוריי אבל הנה, ראש-דשא כאן ובגדול. הוא פשוט קורא לעצמו "עשב חיטה".

רגשות אשם וייסורי מצפון. שקיות ניילון, ביצים, חלב, בשר, דגים, מיצים, אקונומיקה, נייר טואלט, כלים חד פעמיים. המשוואה פשוטה: כל דבר שאתה אוכל או משתמש בו, פוגע במישהו. או במשהו. או בשניהם.

הטפה או כמו שאני קורא לזה, אורחים שלא יחזרו: בטח שאפשר קפה אבל יש רק חלב אורז; נזרום על וודקה אבל לא עם רד בול, הוא מלא בטאורין; חטיפים? חבל שלא אמרת. אנחנו לא מכניסים ציאניד הביתה.

// אסף עינצ'י

Your email was successfully saved