עליתי עכשיו על מונית לנתב"ג. בקומדיות הרומנטיות הנדושות ביותר זה תמיד הרגע שקורה משהו דרמטי. או שהדמות הראשית בדיוק מתחרטת ואומרת לנהג "Drop me off here" בלהט, משאירה את המזוודות שלה ורצה לזרועותיו של בחור כלשהו שבדיוק נמצא במקום הנכון בזמן הנכון, או שהבחור שהיה דפקט במשך כל הסרט, נוסע על אופנוע במקביל למונית, דופק לה על החלון, מתוודה על רגשותיו ואומר "Don’t go, I love you".

via GIPHY


במציאות לעומת זאת, שאול הנהג שלי, שהודות לגט טקסי אני יודעת שהוא "חובב מטקות ועל האשים עם החבר'ה", פוצח במונולוג דרמטי על כמה רע פה ואיזו מדינה מושחתת ואיזו חכמה אני שאני מתחפפת שוב. שאול לא טועה, אבל הוא גם לא בדיוק צודק. אמנם יש לי ביקורת מכאן ועד הודעה חדשה, אבל אני לא חכמה גדולה. כולה ילדה מבולבלת עם בעיות מחויבות ודרכון בתוקף.

טוב שבאתי שלוש שעות לפני הטיסה. זה משאיר לי מלא זמן לגלגל עיניים בנוהל על הבחור שמרים את חברה שלו באוויר בכניסה לאולם ההמראות, על קבוצות של חרדים, על טיולים מאורגנים, על אנשים שעוטפים את המזוודה בניילון הנצמד המעצבן הזה, על ההוא שצועק בטלפון "כה אחי מלא במבה, קפה שחור וטחינה", על השתיים שעושות סלפי לסטורי, "איכ קורל יצא לי אף מזעזע מה נראה לך", אמוג'י של כדור הארץ, לוקיישן איירפורט, האשטאג טסות ונהנות האשטאג תקנאו האשטאג אמן שהאקס יראה את זה.

via GIPHY


"ארזת לבד?"
ועוד איך. שתדע שלקחתי הכל – את העקבים שנעלתי בריקוד הראשון שלנו ואת השמלה הקצרה שהוא אמר שמוציאה אותו מריכוז, את התיק שעדיין יש בו את הכרטיסים להופעה של טונה, את הליפסטיק שתמיד הופתעתי שהוא שם לב אליו, את הבושם שהריח שלו נשאר על הכרית שלו הרבה אחרי שהלכתי. הוא אמר שהוא כבר לא מזהה אותי, שאני לא מה שהייתי – הכל בסדר. אני פשוט התפתחתי והוא לא זז מאיפה שהשארתי אותו, בעבר.

"גברת?" אה? "שאלתי אם ארזת לבד". כן, ובחיים שלך אל תקרא לי גברת.
חיפשתי משהו שישאיר אותי בכוח ובפועל קרה בדיוק ההפך. אני לא יודעת לכמה זמן הפעם. אולי חודשיים, אולי שנתיים, נזרום. אני לא יודעת אם זו הייתה החלטה אמיצה או טיפשית להחריד, אני רק יודעת שארזתי שתי מזוודות ואיכשהו אני באובר-ווייט, יש לי כרטיס טיסה ביד ואני הבאה בתור לצ'ק אין.
***

אני לא מבינה מה קורה סביבי. לא ישנתי שבועיים ושום קונסילר לא יעזור לי להסתיר את זה. אני בפאניקה פנימית שאני אפילו לא יודעת להסביר. "דיסקולפה", אני אומרת בתור למזוודות בבטחון מפתיע בשביל בחורה שלא יודעת לחבר משפט קוהרנטי אחד בספרדית אבל עשתה בינג' של שלושת העונות של מלכת הדרום ונרקוס אז יש לה אוצר מילים ענק אם מדברים על קוק. "Miss, follow me", אומר נהג עם שלט שהשם שלי כתוב עליו ואני עוקבת אחריו בלי לשאול שאלות, נרדמת לידו תוך 3 דקות.

via GIPHY
 

הכל שונה. ג'ט לג. אף פעם לא היה לי ג'ט לג. מה הקטע? מה השעה עכשיו? דקה אחת סוודר שגדול עליי בשתי מידות, שנייה אחרי זה כמה שפחות שכבות, חזרה לחיים ב-31 מעלות. הנוף מקומה 24 במגדל חדש עם בריכה ושמירה בכניסה באמת שונה מקומה שנייה בתל אביב - כניסה ב' - להיזהר מהמזגן שמטפטף בשביל – הדלת בכניסה לבניין שבורה - אין קוד - הפינצ'ר של השכן מתפקד על תקן אזעקה.
נראה לי שאני יכולה להתרגל לזה.

// אריאלה מסרסקי

Your email was successfully saved