ראש השנה בפתח ולמרות שהוא מביא איתו המון תקווה לשנה החדשה, אוכל טעים וחופש מהעבודה, הוא גם מביא מפגשים בלתי נמנעים עם משפחה מכל הצדדים, הסוגים והמינים.
למפגשים האלה נלווית אחריות שאי אפשר להימלט ממנה (לכו אתם תתעסקו עם סבתא) והיא המתנות לחג. 

אז לפני שמשתלטת עליכם האימה והבעתה ממה להביא למי לחג, ריכזתי עבורכם את המתנות המושלמות לכל אחד במשפחה. ולא, הן לא כוללות עציץ, קרם ריחני או סט סכו"ם מהודר, תיאלצו להתמודד. את הדברים האלה אף אחד לא באמת רוצה.

אמא יש רק אחת וטוב שכך – שלא כמו בשנים קודמות, אני כבר לא יכולה להגיע ולומר "המתנה היא אני!" ולצפות שאח"כ אזכה לקחת קופסאות של אוכל הביתה, אז החלטתי להתאפס על עצמי ולהעניק ליקרה לי מכל מתנה אמיתית. לא עוד סיר או סט כפות לסלט (היי, כל אחד וההעדפות שלו) או עזרי מטבח כי די, מספיק עם זה. רציתי להפוך את המקום שהיא נמצאת בו רוב החג לקצת יותר כיפי, צבעוני ומשודרג מכתמי רוטב על השיש, אז הבאתי לה מתנה משדרגת, לא מחייבת, מהממת ומלאה בסטייל. אה, וגם קלה לניקוי, כי זה הכי חשוב. אני מדברת כמובן על אריחים להרשמת האורחים! 

אבא "כמה את צריכה" המושלם – בהקשר של אבא אלו תמיד יהיו המתנות הצפויות או לחילופין המקום בו נגמרים הרעיונות ומתחילים האלתורים. מעמד לעט (כאילו הוא משתמש בכאלה), בושם בריח טבק מיושן, מצית עם חריטה – ובכן, לא עוד! אבא הוא חבר על מלא שלא לומר מתקן כל מה שצריך בדירה שלי, ולפיכך מגיעה לו מתנה מושקעת ומלאת מחשבה שעל הדרך תשמר את כישורי ההנדימן שלו - מה יותר מושלם מסדנת נגרות

האח הגדול שכפכף אותך כל הילדות – ראש השנה זה זמן מעולה להחליט שמעכשיו לא תריבו על שטויות, לא תפארו אחד את השנייה בכינויים שגורמים לאמא לרצות להחזיר אחד מכם לבטן מה שיותר מהר, ופשוט תאהבו. כן, בטח. בתיאוריה זה מגניב אבל בפועל, לא יזיק לי איזה שקט תעשייתי מהצד שלו, אז הלכתי על גיפט קארד לחדר בריחה. אם הוא יצא משם – זה כבר תלוי בו. אני האחות המוצלחת, אז אני פחות חוששת. במקסימום, הרווחתי כמה שעות שקט ותשומת לב גדולה מהרגיל. המתנה המושלמת!
הדודה עם הרצון הטוב והאף המנותח - היא תמיד מעירה, וזה תמיד בחיוך. יש לה ביקורת על הכל והיא תמיד עושה את זה כי היא ממש דואגת וקשה לה לראות אותך ככה (קשה יש רק בלחם, אבל היא נמנעת מגלוטן), והאמת שקצת נמאס לי לשמוע. כדי לתת לה מתנה מכל הלב וגם להעניק חוויה של שקט לעצמי, בחרתי לתת לה גיפט קארד ללילה במלון מנדלי. שתהנה קצת, מה קרה? הרי ברור שהיא מקנאה בי ובדירה התל אביבית השכורה והמגניבה שלי, אז הנה משהו להתנחם בו! 
הדוד עם ההערות המביכות – בתכל'ס, אני מתה עליו. הוא חמוד וכל כולו לב, אבל הפילטרים על הפה שלו קצת, איך נאמר? לא קיימים. הדעות שלו נעות בין: לאוכל חסר קצת טעם, זה לא מבושל מדי, העוף שרוף בקצוות - כל זה כשהוא לא יודע לחמם במיקרו בעצמו. אז בתור האחיינית המושלמת שאני, פתרתי את הבעיה (ואת הפרצופים הנעלבים של אמא שלי שבאים בעקבות זה) והענקתי לו שי לחג בדמות חוויה קולינרית מופלאה בטופולופומפו, שיהנה מאוכל ולא רק יתלונן עליו. אני מחכה לדיווחים מהשטח!
החברה שהיא כמו אחות– בואו נודה בזה, משפחה זה לא רק דם. זה גם מים, או שמן, ועדיף שיהיו בריח טוב. אז למה לא לעשות מחווה שתיטיב עם שתינו (שום אגואיזם לא יהיה פה!) ולפנק אותנו, סליחה, אותה, בגיפט קארד לספא ריחני, מושלם וקסום בקוקו הוטל? קל"ב, מפנק ולגמרי מגיע לנו אחרי סאגת החג. בטוחה שהיא תודה לי על זה, וגם אני. לעצמי. כן. בכל זאת, היא חלק מהמשפחה!
אז בפרוס השנה החדשה הכתרתי את עצמי רשמית למעניקת המתנות הטובה בתבל אבל בינינו? הן כולן לעצמי :)
חג שמח שיהיה!

// גל יונה

Your email was successfully saved