"אה גבר! יש מצב אתה מסיים זריז ת'קרטיב לפני שאתה נכנס? פשוט אתמול ניקיתי את האוטו מבפנים, בניחוח לבנדר".

בלעתי חצי קרטיב בשני ביסים, השלכתי את המקל לאשפה ונכנסתי לרכב. מהר מאוד הרגשתי אינפנטיל כי בגלל הקור כאב לי בין העיניים. אורי בא לאסוף אותי לחתונה של רועי, שניהם חברי ילדות. אני אוהב את אורי כי הוא "גבר גבר", חבר טוב ומפרגן. מצד שני יש לו קטעים שהוא מתלהב מעצמו בטירוף.

"אחי, איזה כיף לך, אתה יכול לשתות חופשי ואתה גם רווק. אני עם חברה בבית, אתה תחגוג בחתונה עם כל הרווקות. בחתונות הן הכי רוצות". נדמה שאורי דיבר בנימה נוסטלגית.

"האמת שאני לא ממש בכושר".

"לשתייה או לבחורות? רווקים הכי בכושר. תאמין לי כשיש חברה יותר מחצי שנה אתה בקושי מזיין. אתה יודע ששירלי לא נתנה לדודי כבר חודשיים?"
"אני גם לא הייתי עם מישהי כבר חודשיים". שיקרתי, אני ארבעה חודשים "בהתנזרות".
"אחי, המצב קשה, אתה חייב לתקוף היום, הבאת קונדום?"
"מה הקשר? זה לא הסגנון שלי".
"מה קשור סגנון? ברגע שיש לך קונדום בארנק יש קארמה. הסיכוי לזרימה הרבה יותר גבוה וזה אני אומר לך באחריות".
"אין לי ארנק".

Businessman in a suit with red handkerchief smoking cigare

"אז שים בכיס, יודע מה? יש לי קופסת קונדומים בתא כפפות, מהדייטים הראשונים עם האישה. אני והיא כבר מזמן לא משתמשים בשטות הזאת", הוא חייך חיוך ממזרי, "קח ת'קופסה, סחבק מפרגן לך ואתה עוד תודה לי על זה. תחפש טוב, זה חייב להיות שם. זה הקונדום בטעמים עם רטט, מכיר?"

"כן, בטח", שוב שיקרתי. פשפשתי בתא הכפפות תוך פיתוח אופטימיות זהירה. אולי באמת ישתנה לי המזל ואצא מתקופת ה"היברנציה". מצאתי את הקופסה. היו בתוכה שלושה כובעונים. תחבתי שניים לכיס הפנימי של הז'אקט ואת השלישי בחנתי. פג התוקף.

"פברואר? לא נורא, זה כולה פג תוקף חודשיים בקטנה, זה בסדר, זה לא קוטג'".

"תודה אחי". הרגשתי קצת בחילה כי בשבילי גם קוטג' בתוקף נראה כמו גבינה מקולקלת.

"בכיף, שים בכיס ותתפנק, אבל תתקוף היום, צא מהאדישות".

הגענו לחתונה, חתונה הפוכה, חלק כבר היו הפוכים מהשתייה כי הם שתו לפני האוכל. התחלתי לתדלק. החופה הייתה מקורית. החתן והכלה נכנסו על רקע השיר של ac/dc: "Highway to hell". הגענו לשלב רחבת הריקודים, הזדמנות ראשונה לרקוד מאז החתונה האחרונה בקיץ. אורי ניגש אליי: "אחי, סימנתי לך כבר ארבע מטרות, לא כולל את הברמנית. ראית את הגבעות שלה? אני במקומך הייתי חוגג פה היום!"

התחלתי לרקוד, בניגוד לפלירטוט זה כמו אופניים בשבילי, גם אחרי שנה לא איבדתי את חוש הקצב. ראיתי מישהי חמודה שמחייכת אליי ולאחר רבע שעה ניגשתי אליה: "היי, אז את מהצד של החתן או של הכלה?"

"איזה משפט מעאפן! יש לך מזל שאתה חמוד". הבנתי שהיא קצת שתויה.

Woman being bored while having dinner with couple

"בואי לבר, סיבוב שתייה עליי". שתינו ביחד, דיברנו, צחקנו, רקדנו ושוב שתינו. הכל זרם כל כך טוב. הלכנו ביחד לבר בפעם השלישית, הפעם בשילוב ידיים. בשלב מסויים ראיתי את אורי מחייך אליי כאילו הוא אדריכל ההצלחה שבנה במלאכת מחשבת פרויקט לשיקום הרווק. ניגשתי עם שרון המתוקה לבר ובפרץ של נדיבות ורצון טוב אמרתי לה שמגיע לברמנים טיפ. רציתי לשלוף שטר של עשרים, שלפתי בטעות קונדום.

"אוי, אתה מאלה? אתה כזה פאתט". היא חזרה לרקוד עם החברות שלה ונשארתי לדמיין מה היא לוחשת באוזניהן.
אורי שאל אותי מה קרה. "אחי, מקרוב קלטתי שהיא ממש שעירה". שוב שיקרתי.

// יונתן קישקה

Your email was successfully saved