פעם התאהבתי במישהו בגלל גומיית שיער ורודה. ישבנו על החוף והרוח של אוקטובר עשתה לי כאוס בשיער. ואז אמרתי ככה בקול שאני תמיד שוכחת לקחת איתי משהו לאסוף את הראש ושהלוואי שהיה לי עכשיו. והוא מיד אמר "לי יש" והוציא גומיית שיער קטנה ורודה מהכיס של הג'ינס שלו. אתה מבין? הוא אבא כזה שמסתובב עם גומיית שיער בכיס.

לשלמה ארצי יש שמש בכיסים, ולך היה את "אני לא אריב בשבילך עם אף אחד" ברגעים שהזדקקתי לאבא מגונן, ולו יש גומיית שיער ורודה בכיס. כל אחד והכיסים שלו. יש לו ילדה מהממת בת ארבע והייתי מוכנה לתת להם את הכול אפילו שאף פעם לא הייתי אימא בעצמי. פעם אחת כמעט, אבל כמעטים לא נחשבים באימהות. גם באבהות אגב, רצוי שתדע, שכמעטים לא נחשבים.

זה לא שרד וחשוב לי שתדע למה. שתדע שמצאתי כשלים באהבות שלו, תמיד מוצאת, אז הטפתי לו. מפתיע מאוד לדעת, אבל אף אבא לא אוהב לשמוע שהוא "חרא אבא". בעיקר לא כשזה בא מהרווקה ההיא, שהוא יוצא איתה חודש. אז הוא עשה לי את "זו לא את, זה אני" והלך לחפש מישהי שתעריך גומיות ורודות בכיסים ואת זה שהוא גם אבא מחנך שלפעמים אומר לא לבת שלו והיא בוכה, כי ילדים בוכים לפעמים וזה בסדר.

זה היה כבר מזמן ומאז יצאתי רק עם גברים גרושים עם ילדים. כי איך אני אהיה עם מישהו שאין לי מושג איזה אבא הוא יהיה? כי אני לא אסלח לעצמי, אם אגלה שעברתי את כל החיים האלה, רק כדי לספק לילדים שלי את האין אבא שאתה היית. אז אני יוצאת איתם, וכשאני מוצאת את הכשלים שלהם אני לא מצליחה להתאפק, אני מחנכת אותם.

היה את ההוא שאמר לי "הבנים לא הרבה איתי, אל תדאגי, רק שבת, אחת לשבועיים", ואני אמרתי לו "הכול מדאיג במשפט שלך, אני מאחלת לך שיום אחד הילדים שלך יסלחו לך". היה את זה שסיפר לי שהבן שלו דווקא בסדר עם הגירושין ושהוא התרגש מזה שיהיו לו שני בתים.

ואני אמרתי "הבטחת לו שני בתים? יש לו בבית שלך את כל מה שילד צריך? יש לו בדירת חדר שלך מיטה משלו? וצעצועים? וארון בגדים כזה שלא מצריך להעביר תיק מהבית של אימא שלו לבית שלך? כי אם אין את כל זה, אז אין לו שני בתים ואתה מבטיח לו שקרים". אז אני עושה את הקטע שלי, והם עושים את הקטע שלהם של "את ברצינות מבקרת את האבהות שלי? ביי". אין בזה שום דבר חמוד, אני יודעת. אני יודעת הכול על כמה שזה מעצבן.

הפרח (אחותי) אמרה לי "זה קטע שאת אומרת לכל גבר עם ילדים שאת יוצאת איתו שהוא חרא אבא, ושדווקא אבא שלנו לא מבין שהוא כזה". וזה קטע. כי בכל הפעמים שבאנו לפרוק מהלב שנים של כשלים באבהות שלך ששרטו לנו את הלב, זה לא נגע בך. בכל פעם שמישהו שומע שאני לא בקשר אתך ואומר לי "אבל הוא אבא שלך" מספיקים בדיוק שלושה סיפורים כדי לשנות את דעתו. החתונה. השיר. תאילנד. ויש הרבה יותר.

אולי פעם אפסיק לראות את ההשתקפות שלך בכל איש שיש מישהו שקורא לו "אבא". אולי פעם אני אפסיק לספח לעצמי בראש אבות נהדרים מסרטים. ואני הכי מקווה שפעם, אם הכול יקרה ואתגרש, שזה יהיה מאבא עם גומיית שיער ורודה בכיס.

// אלמונית

Your email was successfully saved