זה מעייף להיות רווק של היום, בחיי, אתם לא מבינים אפילו עד כמה. זו עבודה במשרה מלאה. כן כן, אל תגידו לי שזה יבוא כשלא תצפה לזה, זו קלישאה ממוחזרת. נו מה, מישיבה בבית היא תבוא? או מה, להיכנס לעוד אפליקציה טינדר-שמינדר ומשם תגיע הישועה?

"נו, מתי תתחתן?", "איך אף אחת עוד לא תפסה אותך?" ועוד שאלות באין כניסה שהרווק חווה מדי יום ביומו- באירועים משפחתיים, חתונות ושאר ירקות. אבל מזה עוד אפשר להימנע, אם פשוט לא תלך לאירועים. תישאר בבית, עדיף.

אבל הגרוע מכל בחיי הרווק מתחיל בתום יום העבודה. אתה מסיים מאוחר, מגיע הביתה ונזכר - היומן ריק, אין לידים חדשים, אף אחת לא בקנה, אין למי לצלצל, אין למי לסמס. נכנס לפאניקה קלה, ואז יושב ונהנה מהשקט. ופתאום, קולה של אימא מהדהד לך ברקע: "נוווו, מה חדש?". אתה נכנס לאפליקציה, שם זה שוק בשר מדהים: כל הצבעים, כל הגוונים, רק תבחר. יש את כל המודלים: ספורטיביות, קרביות, ציניות, הזויות ואפילו את החברה מכיתה א'.

אתה נכנס, קורא את קורות החיים שלה, את האביר על החמור השחור שהיא מחפשת בשלל תמונות סלפי עם שפתיים קמוצות, ידיים על המותניים בזווית הנכונה למצלמה, תמונה מלפני שבע שנים שעברה את שלל העריכות בכל אינסטוש אפשרי. אם היא לא קיבלה 1,532 הודעות בעשר הדקות הראשונות, היא תספיק להציץ לך בפרופיל. היא תגיב בקושי, אם היית שנון, ואם סתם פנית עם "היי", אתה עוד אחד מיני רבים. אחרי כמה דקות הבחורה תתייאש, כי היא מרגישה כמו קלדנית בשיא העונה בבתי המשפט, ותסגור את הפרופיל כשמאחוריה שלל של מחזרים שנמצאים במונולוג.

עובר לאפליקציה אחרת, רואה את אותם הפרצופים. סוגר גם שם אחרי שראית את האקסית ומקווה שהתמונה שלך לא תופיע אצלה. מפה לשם, נכנס לפייסבוק. שם העבודה הכי קשה, אז אתה אפילו לא מנסה. כולם עברו לאינסטגרם ושם איך נאמר, אני מרגיש פחות גברי.

אז אחרי שעות לא שעות עם עבודה מרובה וללא יותר מדי "תפוקה" חדשה, אתה מדבר עם חבר שנמצא באותו סטטוס כמוך ושניכם מתמרמרים על כך שאין שום דבר חדש בקנה, אבל ניסו לשדך לך היום מישהי. בכלל, שידוכים זה קטע הזוי, אף פעם לא שידכו לך מישהי שעונה לטעם שלך, לריח שלך, למה שאתה אוהב. לפעמים זה מרגיש שאף אחד לא מעריך אותך או חושב שאתה ראוי לטוב ביותר, אבל אולי זה רק בראש שלי. לפעמים בא לך שכל אחד יפתח את הטלפון שלו ויחשוב על שידוך בשבילך, על ליד חדש. "מה, הם לא רוצים להגיע לגן עדן?" אני שואל את עצמי. "הם לא רוצים שאסע איתם לצימר בסופ"ש?" אולי הם סתם נהנים לחיות את הרווקות דרכי. אין סיכוי. היא משעממת.

מסיים יום עבודה, צופה בסדרה שלי בלי הסחות דעת, מקבל הודעת ווטסאפ מממוחזרת ממישהי משועממת, כנראה קצת יותר ממני, מגיב בקרירות, עוצם עיניים ליום עבודה חדש, בתקווה למצוא לקוחה קבועה מרוצה חדשה.

// גונן מכלוביץ

Your email was successfully saved