"תזמון זה עניין של טיימינג", משפט שמלווה אותנו הרווקים כל הזמן, כמו שאר חבריו לקבוצה: "מרפי המניאק", "הכול קורה לטובה", "הזמן עושה את שלו" ושאר משפטי הקלישאות, רק שהטיימינג הזה שכלם משתוקקים לו, עושה הכול, אבל הכול כדי לא להגיע בתזמון הנכון. הבנתם? גם אני לא.

ישבתי עם חבר היום, שתינו, אכלנו, עישנו (ללא סיגריות שלושה חודשים) ותהינו למה אנחנו רווקים. הרי אנחנו באים מבתים טובים, משכילים, מרוויחים בסדר פלוס, עובדים בעבודה מסודרת, אפילו נראים סביר והאופי גם סבבה, אז למה?! אתם שואלים את עצמכם את זה גם כן, נכון?

האם התאהבתי? כמובן. האם אהבתי? ודאי. מה ההבדל ביניהם? אין לי שמץ, אבל הם קרו, נשבע. מה השתנה הלילה הזה? שבגילי, בניגוד לפעם, בתמימותי, פשוט לא ידעתי לשאול את השאלות הנכונות. איני מוכן להתפשר! הנה, אמרתי את זה. אני חושב שאני ראוי לטובה מכולן. הכי חכמה? הכי יפה? הכי מתאימה להיות אם לילדיי? לכל השאלות התשובה היא כן! ונמאס להתנצל על זה.

הטיימינג הזה מסובב את כולנו. אף פעם לא רוצה שנתפוס אותו. תמיד ישנה תחושה שהנה זה בא, הפרפרים באזור, כבר בא לך להתחיל לבנות סיפור לספר לחבר'ה, אתה אפילו כבר מפנטז על מפגש הזוגות הבא של החבורה. ברכב, בדרך לארוחה של שישי, אתה מתכנן איך אתה זורק למשפחה שאתה הולך לפגוש מישהי שאתה כבר מתרועע איתה תקופה, אתה רוצה לשתף, לספר, שכל העולם ישמע ויקנא, להיות כמו כולם, מחובק, אהוב ובזוגיות ואז - הודעה לקונית מצדה משום מקום שמצננת ומוציאה את כל הרוח מהמפרשים. נו ניחא, ללב הזה יכולת ספיגה אדירה, עוד אחת לארסנל.

מצאתי לטיימינג פתרון - התמדה! הגעתי למסקנה שכולנו מרימים ידיים מהר, משני הצדדים. הבחורה מקבלת חיזור כלשהו ממני ואם אני לא עונה ל-300 שאלות אישיות לעניות דעתה, היא תנפנף אותי. יתרה מכך, סיכוי נמוך שבכלל אקבל תגובה. אני, מאידך גיסא, יורה לכל הכיוונים, כי אני יודע שאני חייב לפנות לכמה שיותר. למדתי בצעירותי משהו על "חוק המספרים הגדולים"...

נשים אוהבות בטחון, תחושה של כוח גברי, מישהו להישען עליו, לסמוך עליו, שיזום ויוביל, שייקח ויידע לתת, שבוכה בלילה, שחזק ביום, גבר שיודע לאן פניו מועדות, גבר של פעם עם ניחוחות של היום. נשים אוהבות גבר שמתמיד, שלא מוותר, שיודע מה הוא רוצה ונאחז בכל דבר כדי להשיג את מבוקשו, גבר שיודע להעריך טוב ואיכות כשהוא נתקל בה.

טיימינג זה לא רק מתי פוגשים את הבחורה הנכספת, אלא גם מתי מתקדמים איתה לשלב הבא. יש בחורות שבסיטואציה מסוימת צריך לתת להן זמן, כי אם לא תיתן, אז תבין חביבי- נגמר לך הזמן! לכל בחורה יש תקופה שהיא אינה פנויה רגשית, תקופה שלא תתחיל זוגיות חדשה והגבר שיהיה איתה יוכל להנות ממניפולציות רגשיות בשקל תשעים, לצרכיו ולמשחקים, אבל ברגע שהוא יוצא מהטווח, הוא "בחוץ", כי מבחינת הבחורה, הטיימינג פשוט לא שם.

אגב, אם בחורה דלוקה עליך ולא שיתפת פעולה ואחרי תקופה אתה בודק דופק, מיד אתה חוטף ברקס של "הייתה לך הזדמנות, סע!", אז הבנת- I'm Out.

במקרה שלי, היה בטווח כנראה בחור אחר, אקס או עבודה חדשה. כל מה שהייתי צריך לעשות זה להיות קיים מבלי להיות נוכח, לשבת על הגדר, להקסים כשצריך, לחכות בסבלנות שהטווח יתפנה, ורק אז להסתער ולנסות להיכנס אליו.

ובינתיים, מי בטווח ת"א-גבעתיים-ר"ג- והסביבה?

// גונן מכלוביץ'

Your email was successfully saved