באר שבע,
היית חמה אליי,
היית חכמה עליי.

הבאת לי חורפים שטופי שמש עם קירות בית ישנים ספוגי רטיבות וקור, הבאת לי קיצים של חום חסר פשרות עם כניסה חינם לבריכה בהצגת כרטיס סטודנט, הוצאת אותי לפאבים במרחק הליכה ותמיד פינקת באיזה מבצע של 5 צ'ייסרים על חצי בירה ביום של מבחן עם קערת צ'יפס שאי אפשר באמת לסיים.

לפני שלוש שנים בשכונה ו' לימדת אותי על שותפות, עצמאות וחברות, ששער תשעים לא באמת קרוב לכלום, ושבהודו הקטנה מזמינים רק מלאי כופתה אחרת חבל על הזמן. למדת אותי לעשות כביסה במזג אוויר יבש, שמאיים להפוך כל מגבת רכה לנייר קרטון, לימדת איך משלמים ארנונה ושלפעמים שווה להוסיף 30 שקל לקניות בשביל להזמין מהספה בבית בזמן שמשלימים פרקים של Unreal.

לפני שנתיים בשכונה ד' לימדת אותי על ריבוי תרבויות בחברה הישראלית, כשבבניין בן שלוש קומות גר בקומה הראשונה נרקומן בגמילה (עד שהוא נשבר ואז הוא לא בגמילה ואז היה ממש לא כיף), בקומה השנייה משפחה בדואית חד הורית, בקומה העליונה זקן רוסי סנילי שמדי פעם דפק על הדלת ושאל אותי שאלות ממש קשות כמו: מי הוא, מי אני ואיפה אנחנו בעצם? למדתי לראשונה לחיות עם זוגיות בבית ולהכיר צדדים חדשים, כמו למשל שהוא ממש אוהב את האמצע של הכרוב, הקשה הזה שתמיד זורקים. הלם.

השנה בשכונה ב' הבאת לי כלבה לשלושה שבועות כדי שתסביר לי שזה כן אפשרי לקום ב-6:30 בבוקר ואפילו לעשות טיול כבר ב-6:31. חינכת אותי שאסור להאמין למראה עיניים כי גם בשכונה שמספרת על עצמה שהיא יוקרתית יעני, דווקא שם צינור מים מתפוצץ, תקעי החשמל מעלים עשן חשוד והתקרה נופלת עליך בסלון. הלוואי שהייתי ממציאה את השורה האחרונה, אבל לא.

היית איתי במשך כל התואר ראשון, היית שם כשגיליתי בקורס ספרות עממית שהיפה והחיה מדבר על התבגרות מינית (מה?), למדת איתי לספור את ספירות הקבלה ושהיה משיח שקר מטורף ביהדות שבשיא שלו התאסלם (הזייה), וכשלמדתי על תלמיד חכם שהתחבא מתחת למיטה של הרב שלו כדי לשמוע איך נכון לעשות סקס (!) אמרת לי, טוב חמודה, נתראה כבר בבית. הסברת לי בסבלנות שאולי הסטודנטים הכניסו חיים וצעירות שובבה לרחובות שהיו חשוכי אל בעיר, אבל מי שבאמת מנהל את העיר הזו הם חתולי באר שבע, שלדעתי מתאמנים בסתר עם הקומנדו הימי ואני עוד אוכיח את זה.

תודה לך על מחירי שכירות שתמיד מתלוננים עליהם אבל אני כבר חצי שעה מדפדפת ביד שתיים ומתגעגעת, על כמות ערבי שירה בעיר בתדירות לא פרופורציונלית לרמת הביקוש בעולם הזה לחרוזים, על לילות סושי עם חברות, על סיגריה בספסל עם פיג'מה וכפכפים כי כולם גרים קרוב ולאף אחד אין כוח לסדר את הבית, ודי נו, אל תסתכלי ככה, אני חוזרת לבקר אותך בתואר שני. לאב יו ב"שי :)

// גלי סיטון

Your email was successfully saved