״הי״, אמרתי לו, ״תענה על השאלה״, התעקשתי. 
באיזה קטע אני צריכה לחכות כל כך הרבה זמן לתשובה אחת פשוטה? גברים הם כאלה איטיים לפעמים, חשבתי לעצמי. 
״מה הייתה השאלה שוב?״ הוא עונה בנונשולנטיות. איך הוא מצליח להיות כזה קול? החלום שלי זה להצליח להיות קצת פחות לא מידתית והוא, כל דבר שהוא אומר בא לו כמו משב רוח רענן. אם לא הייתי ממש נמשכת לגברים שאדישים אליי הייתי ממש שונאת אותו עכשיו. 
״מה אתה מוכן לעשות בשביל אהבה?״, שאלתי שוב. 

״אהבה זו פיקציה. ראיתן יותר מדי סרטים כילדות ואתן חושבות שזה צריך להיראות באופן מסויים, אבל בפועל זה בסה״כ בחור שיש לו חברים, עבודה, שמנסה לחשוב מי הוא בעולם הזה ואולי גם איך יום אחד הוא יכול לעשות מלא כסף ואולי יש לו חרדות שאם הוא עדיין לא שם אז גם אם הוא ממש יאהב אותך זה לא יספיק ואז כל האהבה שבעולם כבר לא תעזור לכם. הוא לא בטמן, הוא לא סופרמן, לא איזו דמות מהמיתולוגיה היוונית ובטח לא איזה נסיך על סוס לבן. הוא הרבה יותר פשוט מזה.״
״אבל אתה לא עונה על השאלה.״ התעקשתי. 
״אז תעני עליה את קודם. מה את היית עושה בשביל אהבה?״ הוא מתחכם איתי. 
״אוקיי. אז קודם כל יש מצב שקראתי יותר מדי ספרי נסיכות כילדה, ראיתי הרבה פנטזיות, על אבירים ונסיכים ופאק איט! הסרט האהוב עליי הוא "אישה יפה", אז אני מניחה שזה כשלעצמו אומר דרשני. ואני לא כל כך אוהבת את סופרמן או בטמן או גיבורי על בכלל. למרות שתמיד אהבתי את ספיידרמן ולאחרונה את דדפול, אבל זה כי אהבתי אותם כבני אדם ולא כי הרשימו אותי כוחות העל שלהם. אני מקווה שאתה מבין מזה שאני קלירלי לא רואה את עצמי הולכת עם מישהו כזה.״

״אז מה את מחפשת?״ הוא שואל. סופסוף הוא קצת פחות אדיש. אני מרגישה גיבורה לשנייה. 
״לאן אתה רוצה ללכת? כמה אתה מוכן לסכן? אני לא מחפשת מישהו עם כוחות על אנושיים, או איזה מיתוס על נסיך שלא קיים, לא צריכה אותך מפורסם או עשיר במיוחד. אני יודעת שגם אם יהיה לי את זה זה לא יחזיק הרבה זמן אם אין לי משהו גדול מזה ביד. אני בעצם כבר לא מחפשת כלום. כל מה שאני רוצה זה מישהו שאני יכולה לפנות אליו. מישהו שאני יכולה לתת לו נשיקה. מישהו שאני יכולה להתגעגע אליו.״
״טוב, אז אולי את משהו אחר, אבל כל הבנות בקטע הזה אותו הדבר.״ הוא אומר ומצליח להביא לי את הסעיף. לא בא לי לשכנע אותו. שלא יעשה כלום בשביל אהבה, שלא יאמין בה, שישנא את הטבע הנשי מצדי. הוא לא מעניין אותי. 
״טוב, ביי.״ אמרתי בקצרה והוא הביט בי בפליאה. 
״רגע, חכי״, הוא אמר, ״לא עניתי לך על השאלה״. 
״אני כבר לא רוצה לדעת.״
״את שאלת לא נכון. זה לא מה הייתי עושה בשביל אהבה. השאלה היא מה הייתי עושה בשבילה. היא, הבן אדם שהיא, יותר חשובה מאיזה מושג אוניברסלי של אהבה ובשבילה הייתי עושה הכל.״
״אז איפה היא?״
״עדיין מחפש אותה.״

הסתכלתי עליו וחייכתי לעצמי. הוא ימשיך לחפש עוד הרבה זמן ואין לדעת אם ימצא אותה ועד אז, אני כבר אהיה עם הבחור נטול כוחות העל שלי, המישהו שאני יכולה לפנות אליו, שאני יכולה לתת לו נשיקה ולהתגעגע אליו. משהו בדיוק כזה. לפחות הבנתי מה אני רוצה מהאהבה. 
// ג'ני קויט

Your email was successfully saved