כשהייתי קטנה אהבתי לצייר. היה לי פנקס ובו ציירתי פיגורות נשיות ולגופן שמלות, כובעים, צעיפים ותכשיטים. את העיצובים שהכנתי לדוגמניות שלי צבעתי בשלל עפרונות צבעוניים. הכיף האמיתי היה בהמצאת שילובים, צורות וטקסטורות לכל פריט, ממש כמו מעצבת אופנה אמיתית. אחי התאום היה אשף הלגו והיה בונה מגדלים, חוות וטירות, מפרק ומרכיב מחדש. היצירות שלו גרמו לי לקנא, אבל לא יכולתי להשתוות אליו. הוא קיבל את החוש הטכני והלוגי ואני את הצד הארטיסטי יותר. כך חשבתי לפחות, אז לא הייתי מנסה להתמודד באתגר לגו מולו. לא היינו יכולים להיות יותר שונים, אבל לפחות מה שחיבר בינינו הייתה היצירתיות והעובדה כי המשחק והפנאי שלנו נבע ממשהו אקטיבי שטיפחנו והשקענו בו זמן.

image1

היום המצב שונה ורוב הזמן הפנוי של הילדים מושקע באפליקציות הסלולרי ובמשחקי המחשב. לא סתם הם נקראים "דור המסכים". ילדי המילניום מוגבלים במוטיבציה ובגישה שלהם למשחקים שדורשים השקעה פיזית ודמיון. אין ספק שהם חכמים בהרבה מובנים מהדורות הקודמים - הגישה למידע גדולה יותר ומכאן גם המשיכה לפלטפורמות הדיגיטליות, אבל משהו בתהליך הלמידה וחדוות היצירה ממוצרים גשמיים נעלם. נעים יותר לשבת על הספה ולשחק באקס בוקס שעות מאשר לצאת לשטח ולשחק שוטרים וגנבים.

לפני כמה חודשים שמעתי על שתי חברות אמיצות, שחקנית ומעצבת גרפית בעלות רקע חינוכי, אשר החליטו יום אחד לשנות את החיים שלהן ולקחת קפיצה אחת גדולה לעתיד. לא תלמה ולואיז, אלא נשים שהעזו במובן האמיתי והמודרני, לעשות קפיצת אמונה ולהגשים חלום.

unnamed

טל-יה לוי וליה יעקבי תמיד האמינו שרעיון טוב במהותו אמור להיות פשוט, ממש כמו משחק ילדים. תרתי משמע! הן המציאו את גראפיבלוקס (GRAFFIBLOCKS) משחק הרכבה וציור התורם לפיתוח כישורי פעוטות וילדים ומעודד שימוש בשני חלקי המח בו זמנית. המשחק בעיקרו דומה לקוביות לגו שניתן לצייר עליהן עם טושים מחיקים הייחודיים למוצר.

ג

החזון שלהן אמור להחזיר עטרה ליושנה ולהעניק חווית משחק מלאה של תכנון, בנייה צביעה וציור של כל מה שרק ניתן לדמיין. לא רק לילדים, אלא גם למבוגרים. המשחק מסייע לפיתוח יכולות קוגנטיביות, ריגשיות, ריכוז והבנת המרחב. קהל היעד יכול להיות גם ילדים עם צרכים מיוחדים שזקוקים לגירויים שמפעילים את כל חלקי המוח.

unnamed (2)

משחק בגיל צעיר באמת יכול לעזור לך להיות מי שאתה היום. ככל שחווים יותר אתגרים וחוויה מהנה בזמן המשחק כך מתחדדים היכולות המנטליות והביצועיות שלנו. בעידן של היום אדם שסיכויי ההצלחה שלו יהיו גדולים יותר הוא כזה שכילד קיבל את האפשרות לחשוב מחוץ לקופסא ואף להעיז לחרוג מהכללים - בדמיון וביצירה. 

אני חושבת מה היה קורה אם לי ולאחי התאום היה את הגראפיבלוקס - היינו יכולים לשחק ביחד, ליהנות זו מיכולות השני ואף ללמד אחד את השני. הוא היה בונה בתים ורחובות, תפאורות שלמות, ואני הייתי מציירת על הקוביות המחוברות את כל האביזרים והעיטורים, הפנים והגיבורים. ככה אפשר לשתף את כולם במשחק, ללמוד אחד מהשני ולהשתפר בכישורים הנדרשים להמחיז עלילה שלמה.

unnamed (1)

עם חגיגות יום העצמאות של המדינה העלו שתי היזמיות קמפיין קיק סטארטר ויצאו לחירות עם החזון שלהן - לשים על המדפים משחק שיכול להחזיק מעמד לנצח ולהיות מקור אינסופי של יצירה ודמיון עבור המשפחה. אני מאחלת לעצמי ולכל מי שזוכר את הילד הקטן שהיה והדברים שרצה ללמוד, לעולם לא לוותר על הרצון להשתנות לטובה ולהצליח לחבר בין שני החלקים שבו הארטיסטי והארטיזני, להתפתח וליצור חזון חדש של הגשמה והנאה.

מעולם לא מאוחר מידי לבנות יצירתיות ;-)

לתמיכה בקמפיין הקיקסטארטר >> http://kck.st/2osOBhg

 

// דנה קאי

Your email was successfully saved