פעם קראתי באיזה מגזין לגברים שאם אתה הולך למועדון אתה צריך לדאוג לשני תנאים חשובים:
1.    תגיע עם חבר אחד בלבד.
2.    תדאג לכך ששניכם רווקים.

אז עשיתי את זה, ונסעתי ללאס ווגאס לפגוש את החבר הכי טוב שלי, ג'וליאן.
אנחנו מכירים כבר 15 שנה. נפגשנו ביום הראשון של כיתה ט', אני הגעתי עם מכנסי חאקי קצרים של פישנזון מהסרט ''אלכס חולה אהבה'', וחולצה גדולה מדי למידותיי. מרושל זאת ההגדרה הטובה ביותר. הוא חלף על פני לבוש במכנסי גלישה ועם משקפי ראייה כחולות אופנתיות של BOLLE.

התאהבתי מהשנייה הראשונה, כמו כל בנות הכיתה. אבל התאהבות קצת שונה. יותר בכריזמה ובחברות של אדם שתמיד דאג לי, ועזר לי לצאת מהריבים שלי עם עצמי ומחוסר הביטחון.
אני מאמין שאני כלום, והוא מספר לי שאני אלוהים. אני אומר לו שאני מרגיש כמו ברווזון מכוער, ובשבילו אני ברבור. לא עשיתי בגרויות, אבל הוא קורא לי ''גאון'' ליד כל החברים שלו.

הלכתי שבי אחריו ונכנסו אל המועדון. אנחנו לא באומן 17. פה מתלבשים כאילו אנחנו בחתונת השנה - כל אחת דופקת שמלה של השטיח האדום באוסקר, והנה הצמד מהתיכון של דרום ת''א מנסה להתמזג בקהל הבחורות.
תוך דקה הוא תופס אחת, ולוחש לה באוזן שאמרתי לו ''שהיא הבחורה הכי יפה במועדון''.
שקר גס. זה רחוק מהאמת. היא לא הכי יפה ובטח שלא אמרתי לו את זה, או אפילו העלתי בדעתי להגיד לו מה אני חושב. בעיקר בגלל הפחד של ממה שהוא יכול לעשות עם המידע שאני מחבב מישהי.

אבל היא הייתה בלונדינית אוסטרלית עם מבטא חמוד, וזה בהחלט עשה לי את זה. תוך 60 שניות 
החלפנו נוזלים, והוא כבר הספיק לתעד הכל ולהביך אותי ב''סטורי''.
רקדנו ללא הפסקה, שתינו. אפילו דיברנו על כך שבדצמבר היא תחגוג יום הולדת 30 ואני אבוא לבקר אותה במלבורן. שנינו ידענו שזה בחיים לא יקרה.

את ג'וליאן לא ראיתי בערך שעתיים. הוא יכול לשוטט ללא סוף. הוא לא ינוח עד שישיג את מבוקשו. אבל האוסטרלית שלי דאגה לחברה שלה, לא רצתה שתישאר לבד כי ידעה לקראת מה היא הולכת. היא פנתה אליי לעזרה ואמרה שצריך לעשות הכל כדי למצוא לה מישהו. ''צר לי, אני לא עובד סוציאלי''. 

והנה הוא חזר אלינו.''אתם כל כך חמודים ביחד" הוא אמר לה וחייך. רק אלוהים יודע כמה אמר את המשפט הזה בחיים שלו לכל כך הרבה בחורות שונות. 
''אני רוצה להכיר לך את חברה שלי'', היא אמרה לג'וליאן בתמימות. 
אני ידעתי כבר שאין לזה סיכוי אבל חיכיתי לראות איזה שפן הוא יישלוף הפעם מהכובע. ''היא כל כך יפה'', הוא אמר לה, אבל...
 ''מצטער, אני הומו''.

מזל שהייתי שיכור מוויסקי אחרת הייתי מתעלף על רחבת הריקודים מצחוק.
ברגע שזה סיכם את הערב, אחזתי ביד האוסטרלית שלי והתקדמנו אל עבר היציאה. ג'וליאן סימן לי עם הראש שהוא גאה בי. ממש אב השנה, חשבתי.
בנסיעה שלנו ברכב הUber היא שאלה אותי אם באמת אמרתי לחבר שלי שהיא הבחורה הכי יפה במועדון. ''ברור'' השבתי לה. ''את זהרת ממרחקים''. תהיתי מה ציפתה שאגיד לה. ''את חצי כח, אבל אני זורם?''

עלינו לדירה של ג'וליאן. קומה 23 שמשקיפה על כל הסטריפ של לאס ווגאס שהואר בנירות ניאון חזקים של שעת לילה מאוחרת. והיה לנו כיף.
התלבשנו וישבנו על הספה בסלון ביחד. לא רציתי שהיא תלך עדיין. צחקנו ודיברנו על החלומות שלנו בחיים.
הזדיינו ואז יצאנו לדייט ראשון. אולי ככה אמצא אהבה.

ואז הוא נכנס. בחמש בבוקר עם חיוך של מיליון דולר. שוב הוא חזר על המנטרה של כמה שאנחנו מושלמים ביחד ושוב אני חייכתי כמו דביל. לא הייתה אופציה אחרת.
''תראו לי קצת אהבה'' הוא ציווה עלינו. ''תתנשקו''. אז ביצענו כמו חיילים ממושמעים.
''אני רוצה לראות עוד'' הוא ביקש. היא עצרה את הכל, והסתובבה אליו. ''למה זה עושה לך את זה? 
אתה לא הומו?''

''כמובן שכן. אני פשוט מתחרמן מלראות את החבר הכי טוב שלי מזיין"
קשה לשמור על רצינות בשעות הקטנות של הלילה, בסיטואציה הזו ואחרי הרבה מאד אלכוהול. אז פשוט שחררתי וצחקתי. ''אנחנו כבר פה, אז אולי אפשר כבר להפסיק עם החארטות?''
ובתוך כמה דקות הוא כבר לא צפה יותר, וגם פתאום הפך את עורו לגבר הסטרייט ביותר בעולם.

שכבנו שלושתינו עירומים על המיטה, גמורים מעייפות מהערב העמוס שחווינו.
והיא בשלה, מסרבת להבין את המשחק. ''אני לא מאמינה ששכבתי עם גיי''.
וג'וליאן מסתכל עליי וקורץ. ''מה שקורה בווגאס, נשאר בווגאס''.
מספיק שקרים לערב אחד.
לילה טוב.

// דניאל גור אריה
 

Your email was successfully saved