אחרי שנה של עבודה קשה והמון שינויים פנימיים ואירועים משונים, יצאתי לחופשה שכללה שבוע בלונדון ובאחד מהאיים הקנריים בספרד. תוך כדי הברייק המאוד נחוץ הזה, והבנתי כמה דברים על עצמי, על אחרים ועל החיים:

1. כן יש לי סף לאלכוהול ופגשתי אותו פעמיים בשבוע האחרון. יותר מזה, הבנתי ששתי פינה קולדה על בטן ריקה בשמש קופחת בלי מים זאת סכנה! וכן, גם ליטר של סנגריה, שישה צ'ייסרים וקוקטייל - שווה לסכנה! הבנתי כמה הבריטים שתיינים מטורפים ואיך כל השנים חייתי באשליה שאני יודעת לשתות אלכוהול ושאני לא יכולה להשתכר מהר - בולשיט, יש לי בטן חלשה. בעתיד אני עלולה לחשוב על מעבר לאנגליה, כדי שילמדו אותי לשתות כמו שצריך ולא כמו ילדה.

2. עדיף לחרטט בספרדית מאשר לקבל פרצופים כשאתם מדברים אנגלית בספרד. בכללי, ככל שתדעו יותר ספרדית ככה יתנהגו אליכם יותר יפה! אז אל תהיו תיירים ותלמדו כמה מילים, זה ישתלם לכם בנחמדות מינוס.

3. לעולם, לא משנה מה יקרה - אסור לכם לתת לנהג אוטובוס בספרד שטר גדול יותר מ-10 יורו - עדיף שתהרגו מישהו מאשר שתוציאו שטר של 20, אחרת תזכו בפרצופים ועצבנות, ואת זה אתם ממש, אבל ממש לא רוצים!

4. זמן הוא המלצה! הכול קורה בקצב איטי, תקראו לזה חוסר יעילות, תקראו לזה אדישות - אני חושבת שיש להם זמן משלהם ואין להם שום אינטרס או רצון לעשות דברים מהר. האוטובוסים מגיעים בזמנים משלהם ואין שום קשר בין ההגעה שלהם לשעה שבה היו אמורים להגיע. אז אל תהיו לחוצים ואל תתכננו תוכניות לפי זמנים, כי זה פשוט לא יעבוד.

5. באי שבו היינו, שהוא קצת יותר גדול מתל אביב, חיים בערך מאה ארבעים אלף איש - מה שאומר שאין עומס בשום מקום, וכל כך כיף לנסוע בכבישים בלי לחץ ובלי פקקים.

6. אוכל הוא אחת המטרות המרכזיות של טיול ובחיים שלי בכלל.

7. הרכבת התחתית של לונדון היא המצאה מטורפת, ואם הייתי יכולה הייתי גרה בה מרוב שהיא נוחה!

8. איזה כיף זה לטוס כשאני לא דיילת! הרשיתי לעצמי לשתות מרטיני לארוחת בוקר, לשבת ברוגע כל הטיסה ולראות סרטים. מה שאפילו יותר כיף היה שהאוכלוסייה במטוסים הייתי בעיקר ספרדים ואנגלים, ארבע שעות טיסה לכל כיוון ואין לחץ, אין אנשים חוצפנים ונראה אתכם מבקשים מים ומקבלים בחינם – יש מים רק בתשלום. נוסעים לא מעיזים להתווכח והכול מתנהל בקצב של הצוות, העיקר שהצוות יהיה מאושר - פייר, אני מקנאה!

9. אני חיה בשביל לטייל וגם עובדת בשביל לטייל. זה לא שאני הופכת לאדם אחר, אני פשוט חוזרת למי שאני באמת כשכל הלחץ, המתח והחיים יורדים מהכתפיים שלי. רקדתי כאילו אף אחד לא הסתכל והבנתי, אני צריכה לרקוד יותר, לשתות יותר, לצאת יותר ולחיות יותר.

10. ספונטניות, אופטימיות וזרימה אלו שלוש תכונות שיש לי וששכחתי מהן במהלך השנים, והגיע הזמן שאחזיר אותן לחיי. פרחתי וראו את זה על כל סנטימטר בגוף שלי, וכך גם הרגשתי והקרנתי לסביבה (והסביבה החזירה לי בחזרה).

11. לזכור ליהנות מהדברים הקטנים - מזג אוויר טוב וגם גשם, שקיעות וזריחות, נחיתה לפני הזמן, צ'ייסר בחינם, חתולי רחוב מתלטפים, ריקודים לשירים ישנים בבר ריק מאנשים.

12. חברות אמיתית לא נמדדת בזמן ובמרחק ולא תלויה בהם, היא כמו אושר - עומדת בפני עצמה, גם בשינויים של החיים. צריך לזכור להגיד תודה על חברים טובים ואמיתיים!

// הגר לוין

Your email was successfully saved