זה הכל כי אכפת לי.
שאלת אותי למה אנחנו רבים כל כך הרבה.
הטחת בפניי שאני מתלוננת בפנייך הרבה עלייך, שיש לי תמיד מה להגיד ושהאווירה בינינו מכוערת.
שאלת אותי למה זה ככה, כבר התחלת לחשוב שהכל לא בסדר.
עניתי לך, זה הכל כי אכפת לי.

זה הכל כי אני רואה אותך ואותי עוברים לגור ביחד מתישהו בעתיד, בונים בית ומשפחה. כן, כבר עכשיו אני רואה את זה.
ההתעכבות שלי על דברים שמפריעים לי, קטנים או גדולים, זה כדי שבעתיד הקרוב והרחוק נגיע למקום בה החברות שקיימת בינינו תתחזק ותהיה איתנה לנצח נצחים.
זה הכל בשביל שנינו.

שאלתי את עצמי האם אני מגזימה, האם אולי אני באמת מתלוננת יותר מידי, דורשת יותר מידי ועניתי לעצמי באותה נשימה - כפי שאני דורשת מעצמי להיות כל כולי בתוך מערכת היחסים שלנו, כפי שאני דורשת מעצמי.
לתת ולהיות חברת נפש ולא רק בת זוג על הדף, ככה אני דורשת ממערכת היחסים שלנו. 

אני דורשת יותר ממערכת יחסים שבבסיסה היא טובה כמו שכבר יש לנו. אני דורשת מערכת יחסים של לראות את האחר וללמוד את האחר.
זה הכל כי אני חושבת על העתיד.
כשאני חושבת על כל הסיטואציות שהחיים יביאו לנו, אני רוצה להאמין שתמיד נעמוד מול הכל, חזקים כשמגיעים הגלים הגבוהים והסוערים.
אבל כמו שאמא שלי נוהגת להגיד, מערכת יחסים זאת עבודה תמידית.
זה הכל כי אכפת לי.

אני לא מושלמת וגם לא אתה, אבל על מנת שנהיה מושלמים אחד לשני, אנחנו צריכים לעבוד על עצמנו אחד למען השני - אני לא דורשת שינוי מהותי כי כפי שאמרתי, מה שיש לנו הוא כל כך טוב. אני מבקשת להעצים, לחבר בינך, שאתה עולם ומלואו אלי, מישהי אחרת ממך - כי כן, אנחנו שונים ואין בזה דבר רע.

אם לא היה אכפת לי, סביר להניח שלא היינו רבים בכלל, לא הייתי מעירה לך או מאירה את עינייך, הייתי מבליגה וישנה טוב בלילה בידיעה שזה זמני, בידיעה שאני ואתה זה דבר זמני.
אבל לא, אני מתעקשת ולפעמים כועסת, מתחבטת, אומרת מה שעל הלב שלי ושואלת
רק כי באמת מאוד אכפת לי.

אז מה אני בעצם מבקשת?
אני מבקשת שתדע שכל מה שאני עושה זה רק כי אתה כל כך חשוב לי, זה רק כי ה-אנחנו שלנו כל כך חשוב לי, הביחד שלנו חשוב לי.
אני לא מחפשת שלמות, אני מחפשת שנגדל ביחד ונלמד ביחד אחד את השני עוד יותר, שנמצא את עמק השווה בין הרצונות שלך ושלי, שנעריך את השוני ונעצים את הדברים שדומים.

אני יודעת שלפעמים לא קל איתי, כמו שסבתא שלי אמרה לי "יהיה לו קשה איתך". ואני אמרתי בחזרה, לא יהיה לך קשה איתי כי זה הכל נעשה מאהבה.
בסופו של יום כל מה שאני מציפה, כל מה שאני מדברת עליו, שמפריע לי, שצורם לי בלב –
זה כי אני אוהבת אותך, כמו שלא אהבתי אף פעם.

אתה כל הזמן אומר, שאתה משוויץ בי בכל מקום ומול כל מי שאתה פוגש שמכיר אותי או לא ואומר, זאת הבחורה שאני רוצה להתחתן איתה.
אף פעם לא אמרתי לך את זה, אבל אני גם עושה את זה- ואני אומרת את זה ממקום של בגרות והחלטיות, של לב שלם. חשוב לי שתדע, זה הכל כי אני אוהבת, מעריכה, חושבת.

אז אם אני מעירה את תשומת ליבך, או מבקשת שתשים לב למשהו שמפריע לי, תעצור רגע 
ותזכור שזה הכל, אבל הכל אך ורק כי אכפת לי, אך ורק כי אני רואה את העתיד הקרוב והרחוק שלי איתך.
גם בימים הקשים אני מבקשת שלא תשכח שאני תמיד אוהבת אותך ואני תמיד שלך, הגר.

// הגר לוין

Your email was successfully saved