כן, חיים רק פעם אחת, והרבה חושבים "אם אני חי רק פעם אחת, למה שלא אעשה מה שאני רוצה, עם מי שאני רוצה, למי שאני רוצה, מתי שאני רוצה רק כדי שלי יהיה טוב?"
הגישה הזאת חוללה את מה שקיים היום בעולם. טביעת כף הרגל של כל אדם ואדם מוכרת לטבע מקרוב - אם זה כל אחד בבית שלו בזיהומים פרטיים, או אם אלו מפעלים גדולים והרסניים הפוגעים ברמה גלובלית - כולנו, בין אם נרצה ובין אם לא, אחראים להרס של כדור הארץ היחיד שיש לנו.

ישנם גם כאלה שעושים ככל שביכולתם להקטין את טביעת רגלם האישית והגלובלית ככל האפשר - צמחונים, טבעונים, מחבקי עצים, אנשים שגרים בטבע או בבקתות עץ או חימר, כאלו שנלחמים נגד כורתי העצים, מפעלי הפלסטיק והזיהום, כאלו שחברים בכל מיני ארגונים, כאלו שתורמים כסף או תרומה מעשית, כאלו אנשים שמפחיתים שימוש בפלסטיק ובמזהמים, שמרימים אשפה ומשתדלים לחיות את החיים מבלי להזיק לכדור הארץ ולבעלי החיים.

מה מבדיל בין שתי הקבוצות האלו?
מצפון.
ראייה רחבה.
אינטילגנציה ריגשית.
אהבת חינם.
הבנה שאין לנו עולם אחר.
מטרה.
שליחות.

האסימון נפל לי בצבא.
קמתי בוקר אחד והחלטתי להפסיק לאכול בשר - אמנם כל המשפחה שלי ראתה בזאת גחמה, אבל הלב שלי אמר אחרת. במקביל הפסקתי לצרוך מוצרי עור ופרווה, ויום אחד חברה טבעונית הפנתה את תשומת ליבי לקבוצה בפייסבוק שנקראת "יפות ללא אכזריות".
מעולם לא חשבתי שיש חברות שעושות ניסויים בבעלי חיים בשביל איפור וקוסמטיקה. גיליתי שכמה חברות מוכרות וגדולות פוגעות בבעלי חיים בחדרי חדרים על מנת ליצור קוסמטיקה ואיפור, ומאידך נחשפתי לקבוצה השנייה - חברות איפור וקוסמטיקה שלא עושות ניסויים על בעלי חיים.

מאוחר יותר הגיעה מחאת הפלסטיק והקשים שעד היום מהדהדת בכל האינטרנט, ורכשתי לי קש רב פעמי שהולך איתי לכל מקום ואני מראה אותו בגאווה לכל הסובבים. כך גם פלסטיק חד פעמי לוקח פחות ופחות מקום בחיי - ולהכל יש תחליף!
לא מזמן יצאו גם הביצים וממש לפני כמה חודשים יצא גם החלב לחלוטין. מי שמכיר אותי יודע כמה אהבתי גבינות, וזה היה החלק הכי קשה שהייתי צריכה לוותר עליו, אבל היי - הרגשת השליחות האישית שלי בעולם התגברה על הרצונות האישיים שלי.

יש משהו גדול ממני, והוא העולם שלי.
העולם שהיה כאן לפני ובקצב הזה לא בטוח שישאר. זה לא סוד שתעשיות הבשר והחלב הן התעשיות הכי מזהמות בעולם, וזה לא סוד שהעולם התפתח וכבר אין צורך בניסויים על בעלי חיים למטרות איפור וקוסמטיקה. גם אין צורך בכלים חד פעמיים שלא מתכלים, בצריכת בגדים מטורפת שמעודדת תעשייה מזהמת ובעוד המון המון "שיט" שאנחנו משתמשים בו אבל לא באמת זקוקים לו.

הגיע הזמן שכולם יתעוררו ויפקחו את העיניים שלהם.
זאת לא קריאה לצמחונות ולטבעונות. זאת קריאה לאכפתיות, אהבת הטבע והחי, הבנה שיש משהו גדול מאיתנו.
זוהי שליחות אישית ועולמית - כל אחד, בבית שלו, בריבוע הקטן שלו בעולם יכול להשפיע.
בין אם זה לוותר על פלסטיק או למחזר, לאסוף את האשפה שלנו כשאנחנו מטיילים, לא לתמוך במוצרים וארגונים שעושים ניסויים על בעלי חיים, לא לתמוך בגני חיות ואקווריומים, להפחית בבשר ובחלב או כל דבר אחר שיכול למנוע את ההרס שהולך ומתגבר.

לאלו שאומרים ׳מה כבר יקרה, זאת רק שקית אחת, רק בגד אחד׳ - זכרו שיש מיליארדים של אנשים שאומרים בדיוק את אותו הדבר.
אני מזמינה אתכם לבחון את גודל טביעת הרגל שלכם בשאלון קצר (לחצו כאן).
הגיע הזמן שכולנו נצא מה"אני" שלנו ונתחיל להסתכל מעבר לריבוע החיים הקטן שאנו חיים בו, ונביט על אלפי הריבועים האחרים שבונים את העולם הגדול שלנו.

// הגר לוין
 

Your email was successfully saved