ניסיתי לבשל פתיתים. קראתי את ההוראות על האריזה ועקבתי אחרי הכמויות בשקידה. על כל כוס פתיתים כפית שמן וכוס מים רותחים - עשיתי בדיוק כפי שרשום. שמתי שמן בסיר וטיגנתי מעט עד שהפכו קצת חומים, הוספתי מים רותחים והמתנתי שש דקות עד שיהיו מוכנים. המים נספגו והפתיתים תפחו, וחשבתי לעצמי שזהו, סוף סוף למדתי לבשל.

כיביתי את האש והשארתי את הפתיתים בסיר עוד כמה דקות לפי ההוראות. חמש דקות אחרי הייתי כבר עם חופן של פתיתים על הצלחת, הריח היה מעורר תיאבון והרעב גמר אותי מבפנים. פתחתי את הפה לביס, ו... המרקם קשה, אין טעם וחסרים תבלינים, כל פתית מרוח בשמן כאילו הוא בחורה ישראלית בחוף מציצים, אבל באורח פלא השמן לא עזר לסיר, שכולו היה מצופה בפתיתים דבוקים, לאורכו ולרוחבו.

הסתכלתי על הפתיתים דבוקים אחד לשני ומסרבים לעזוב, כמו גושים קטנים במרקם חצי רך וחצי קשה מבפנים. בקיצור - לא אכיל ולא טעים, ונכשלתי בדבר פשוט כמו להכין פתיתים. לא הבנתי מה השתבש ומה קרה, הכנתי לפי כל הוראה בפני עצמה, תמיד חשבתי שאני תלמידה טובה אבל כנראה שלפעמים ביי דה בוק זה יותר מידי לפתיתים, ואולי גם בכללי בחיים. אז אכלתי עוד כמה ביסים קטנים, אבל הבנתי שזה בלתי נסבל אפילו אם מנסים.

לא ביקשתי מטעמים מתוחכמים או פסטה עגבניות עם טוויסט טעים, סך הכל פתיתים. אורז-פסטה כמו שאומרים, פתיתים רגילים משקית של אסם שעליה כתוב בדיוק מה עושים.
אחרי הכישלון המר, שאת תוצאותיו אפילו הכלב שלי סירב לאכול ורק השאיר גוש שומני על הרצפה, התקשרתי כדי להזמין אוכל מאנשים שיודעים יותר טוב להכין פתיתים. לאחר המתנה של שעה הגיע אלי הביתה שליח עם מטעמים של אנשים כאלה, שמבשלים וזה יוצא להם מוכן וגם טעים.

"אין מה לעשות הגר, לא כולם יודעים לבשל פתיתים וכנראה גם לא כולם יודעים בכלל לבשל וזה בסדר, יש לך יתרונות אחרים", חשבתי לעצמי תוך כדי שלקחתי ביס מהאוכל שהזמנתי.
לאט לאט שכחתי את הטעם של הפתיתים הנוראים שבישלתי. סליחה שניסיתי לבשל, מזל שאין הוראות מדויקות לחיים.

// הגר לוין

Your email was successfully saved