אז "מה וזה" אתגרו אותנו לצאת לדייט עם מי שיש לנו את אחוז ההתאמה הגבוה ביותר איתו, מה שהוביל אותי להוריד בשנית את האפליקציה המוכרת "OkCupid". הורדתי אותה פעם אחת בעבר, אבל לא התחברתי, אני יותר בחורה של טינדר כנראה, אל תשאלו אותי למה. אבל מה היה לי להפסיד?

החלטתי שאם אני נותנת לזה הזדמנות, אני עושה את זה כמו שצריך, אז כתבתי על עצמי משפט קצר שיכול לתת כיוון למי אני, אבל גם לא יחפור יותר מדי, עניתי על כמה שיותר שאלות, ויצאתי לדרך! 

הבחור הראשון שקפץ לי, היה הבחור האחרון שיצאתי איתו בבאר שבע, דפדפתי ימינה בניסיון להעלות לעצמי את האגו, אך מסך ההתאמה לא קפץ. אני לא אתן לזה לשבור אותי! המשכתי לדפדף. תוך פחות מחמש דקות באפליקציה קפצו לי כרטיסים של בחורים ששלחו לי הודעה, אף אחד מהם לא עניין אותי במיוחד.

ואז ראיתי את הכרטיס של בן (שם בדוי). בן כתב על עצמו תיאור שכל כך קסם לי והתאים למה שאני מחפשת. נראה שגם הקיופיד חשב שאנחנו מתאימים כי הוא הראה עיגול ירוק עם לא פחות מ-94 אחוזי התאמה! לא היססתי ומיד דפדפתי ימינה. חיכיתי בסבלנות יומיים בכדי לקבל התראה שנוצרה התאמה, אבל היא לא הגיעה. אז החלטתי לנקוט יזמה ולשלוח בעצמי הודעה, כי בכל זאת, לא כל יום מקבלים התאמה כל כך גבוהה.

מעבר למה שהוא כתב על עצמו שכבש אותי, ענינו שנינו על מספר רב של שאלות, כמעט בכל נושא הייתה בינינו התאמה, דעות פוליטיות, עיניים אתים, בילויים וסגנון חיים, תפיסות לגבי רומנטיקה ומערכות יחסים, והכי חשוב, הוא מעדיף להיות הכפית הגדולה!

הייתי בטוחה שהוא לא יענה, הרי ככה אני, תמיד רוצה את מי שלא רוצה אותי. אבל אז הגיעה תשובה. לאכזבתי, השיחה לא ממש זרמה, ואני הרי בחורה של המילה הכתובה. אבל הקיופיד הראה התאמה! אז החלטתי להיות ישירה, והצעתי פגישה. הוא ענה שבשמחה, אבל שהוא קצת עמוס, והרגשתי שמדובר בנפנוף.

אחרי שבוע, הצלחנו לקבוע. בלי יותר מדי שיחות חולין או היכרות וחשבתי לעצמי שזה אולי דווקא לטובה, ככה אגיע לפגישה "נקייה", בלי ציפיות גבוהות ובלי מקום לאכזבות. למרות שאם נודה באמת, קצת יצרתי לעצמי פנטזיות. מהרגע שקבענו, הסתיימה השיחה. מצד אחד הגיוני, מצד שני, אפילו לא הייתי בטוחה שהיא תצא לפועל. הייתי בחוסר ידיעה כל כך גדול לגביו, שאפילו לא היה לי מושג מה השם משפחה שלו, מה שמנע ממני לחטט לו בפייסבוק. מצד אחד זה השאיר מתח, אבל מצד שני, על מי אני עובדת? אני חטטנית וסקרנית מטבעי. 

שלפתי את כישורי הסטוקינג שלי מהמגירה, ומצאתי אותו בפייסבוק באיזו קבוצה. הפרופיל שלו לא היה מלא ביותר מדי דברים, אבל מה שכן הוצג שם, מצא חן בעיניי.
יום הפגישה הגיע, וכאחת ששונאת דייטים ראשונים (הם תמיד מביכים), התחלתי לחשוב איך לבטל ואיך לעשות את זה בדרך הקלה והנעימה. אבל לא ביטלתי, אני כבר מספיק זמן רווקה בשביל לדעת שזו משוכה שצריך לעבור.

הגעתי למקום הפגישה, ותוך רגע הרגשתי את המבוכה. היא לא השתחררה גם לא אחרי הבירה, ונראה היה ששנינו התאמצנו למצוא נושאי שיחה. מדובר בבחור מקסים באמת, שלאורך כל הערב חשבתי כמה הוא חמוד, אבל זהו, רק חמוד.

אז למרות שהאפליקציה חזתה לנו התאמה נפלאה, משהו שם היה חסר לי, וזה היה יותר מ6 אחוזים שישלימו למאה.

// שיר געש

Your email was successfully saved