"אחי, כנס לפרופורציות. כולה חודש וחצי"
לך תסביר להם שפיזית זה חודש וחצי, אבל בכל פרמטר אחר זה הרבה יותר. שזה החיבור שנוצר בזמן הקצר הזה, אבל הכיל כל כך הרבה. שכל יום מאז מרגיש לך כמו כמה. שאף פעם לא היו לך חודש וחצי כאלו עם כאלו רגעים מושלמים. שקשה לך להגיד בכלל שהיה חודש וחצי. לך תסביר להם שקשה להכנס לפרופורציות כשאין למי להגיד בוקר טוב ולילה טוב, כשמברשת השיניים שלה שם, ליד שלך, וזה רק חלק. וכל התוכניות שקבעתם ביחד, ונראה שהן ימשיכו גם עד האינסוף. כשכל שיר שני, ליטרלי, מזכיר לך אותה. בגלל שהיא אוהבת, בגלל שאתם אהבתם, כי המילים מזכירות לך, כולל כאלו שהזכירו לך אחרות אבל עכשיו מזכירות לך אותה הרבה יותר.

"זה יעבור"
לך תסביר להם שכל יום שעובר אתה רק מתגעגע יותר. שכל יום אתה קולט שזה לא רק געגוע למצב אלא אליה. שאתה מבין כמה שהיא כל כך מדהימה. שאתה מבין שלהכיר אותה היה אחד הדברים הכי טובים שקרו לך בחיים. שרק תשלח הודעה ותבוא. לא צריך מילים - רק שנשכב מחובקים ביחד.

"היא ויתרה עלייך. תמשיך"
לך תסביר להם שהיא באמת ויתרה וזה מכעיס אותך. אבל אתה מאמין שהיא ויתרה כי היא באמת חשבה שזו האופציה הטובה ביותר. שהיא עשתה את זה בעצב רב. ששמעת אותה נשברת. שאתה יודע שהיא באמת ניסתה ורצתה, ובנסיבות אחרות זה כנראה היה עובד.

"אתה תמצא מישהי אחרת, יותר טובה"
לך תסביר להם שאתה לא רוצה בכלל. שמבחינתך היא הבנאדם הכי טוב שיצאת איתו. שאין לך חשק להכיר מישהי אחרת, וזה מפתיע אפילו אותך. שבאמת חקרת והסתכלת על העבר בצורה הכי אובייקטיבית שאתה יכול, והמסקנה לא רק שלא השתנתה - היא התחזקה. היא באמת הבחורה הכי מדהימה שיצאת איתה. לך תסביר להם שכבר היית בדייט יומיים אחרי, ובאמת היה כיף, והיא באמת מתוקה, ובאמת נתת צ'אנס, אבל היא לא היא. וגם האחרות שבאו אחר כך הן לא היא. ואולי דברים לא יוצאים לפועל או לא יוצרים עניין כי עוד מעט נחזור? לך תסביר להם שיש משפטים שאתה בא להגיד אבל זוכר שהם המשפטים שלך ושלה, אז אתה מאלתר, מאלתר ומשתדל שלא יראו את זה.

"עוד חודש יראה אחרת לגמרי, מבטיחה לך"
לך תסביר להם שאת החלק הראשון של הפוסט כתבת כשהכל היה עוד טרי, ובסוף אזרת מוזה ואומץ לכתוב את ההמשך כ-3 חודשים אחרי. אז כן, אני במצב יותר טוב, אבל הגעגוע שפחת עוד קיים וחי, גם אם התקווה כבר התנפצה והפכה למחשבות לא ברורות. מברשת השיניים כבר בפח, ואף פעם לא האמנת שזה יהיה קשה לזרוק משהו כזה מינורי. שאתה פורח בתחומים האחרים אבל כנראה הם אלו ששומרים עלייך בתחום הזה. אני נראה אחרת, אבל זה כי אני גם יודע לשחק אותה שהכל מושלם. שזה בכלל לא הגיוני והייתי אמור להמשיך הלאה מזמן, מניסיון. אבל אני כן המשכתי ולא המשכתי בו זמנית.

"אחי, תזיין ותהיה כמו חדש"
לך תסביר להם שאתה יודע כבר מאז שהפתרון הוא לא זה. לך תראה להם את הפרק הראשון של קליפורניקיישן, בו האנק מודי מזיין בערימות, אבל זה לא פותר שום דבר באמת, ולא מכסה שום חור בלב. חור בצורה שלה. נחשו מה? זה נכון. לך ספר להם שאתה יושב עם הזאת ורואה סרט אצלך בדירה ורק חושב על איזה כיף אם היית רואה את הסרט הזה איתה. וזאת שיושבת לידך באמת? היא לא עשתה כלום, והיא יותר מבסדר גמור. אבל היא גם לא היא.

"..."
לך תסביר שהכאב והגעגוע קיבלו תוספת של סכין בלב שהסתובבה יותר מפעם אחת. לך תסביר שהתמונה שלה כבר לא שם, וזה הזוי לך. לך תסביר שאז, כשראית את העונה השנייה של ברייקינג באד וראית את ג'סי מאזין לתא הקולי של ג'יין שוב ושוב כאב לך כבר אז, אבל היום אתה גם מזדהה איתו עם ההודעות הקוליות שלה. וכל מאות התמונות שהחלפתם, וההודעות, והאמוג'ים, והחלום שבו היא הרגישה לך אמיתית, והמחשבות שנראו לך מציאותיות מתמיד בזמן שהמציאות אמרה אחרת, והיא. פשוט היא. והזכרונות. והתהיות. וההבנה של מה שאתה באמת מרגיש.

עכשיו לך תסביר לה את זה.

// אלמוני

Your email was successfully saved