אנחנו לא ביחד כבר הרבה יותר זמן ממה שהיינו. עבר כל כך הרבה מאז ובכל זאת, משהו בי תקוע ולא משתחרר.
החלטתי לכתוב לך בשביל שתשחרר אותי, תעזוב אותי, תרפה ממני. תצא לי בבקשה מהחיים. אתה לא חלק מהם כבר הרבה זמן. אתה לא מעודכן במה שקורה לי ולא שואל אותי לשלומי. זה בסדר, אני לא כועסת עליך. אני לא נוטרת לך טינה ולא חושבת יותר על למה עשית את זה איך שעשית ולמה בחרת שלא נהיה יותר ביחד. זאת החלטה שלך והשלמתי עם זה ומה שהיה כבר לא ישתנה.

בהתחלה חיכיתי להודעה ממך או לכל אות חיים הכי קטן וסמלי, רק לדעת שאני עדיין חשובה לך, או שאולי נדבר ובכל זאת תבין שטעית ונחזור להיות ביחד. לקח לי בערך נצח להבין שזה באמת נגמר, שזה כבר לא קיים. לקח לי עוד נצח לשכנע את עצמי שלא נתחתן. חשבתי שאתה האהבה האחרונה שלי, הייתי בטוחה שזהו, סיימתי את חלקי בעולם הדייטים וההכרויות.
ידעתי שייקח קצת זמן, כי הרגשתי שאתה לא בשל, אבל עוד שנה, שנתיים, שלוש... אתה תתבגר מספיק בשביל להבין שאני אהיה אשתך. רציתי שתאסוף אותי מסלון הכלות בחליפת חתן, שתכסה אותי בהינומה, שתקדש אותי תחת חופה. רציתי להיות האמא של הילד שלך. פעם אפילו דמיינתי שיהיה לנו בן שיהיה דומה לך. אתה, רק בקטן. ואני? אני אשתגע מרב אהבה כאילו שהבאתי עוד גרסה של האהבה שלי לעולם הזה.

אבל אתה כבר לא האהבה שלי. כבר הרבה זמן שאני בטוחה בכך שאני לא אוהבת אותך יותר. אני מודה שבאמת אהבתי אותך כמו שלא אהבתי לא לפני ולצערי גם לא אחרי. פעם אמרתי לך שאתה האדם שאני הכי אוהבת בעולם הזה ובאמת התכוונתי לזה. אמרת לי שזה הדדי, אבל בכל זאת בחרת להיפרד ממני ולהגיד לי "את תמיד תישארי אצלי בלב". איך זה שלא העדפת שאשאר בחיים שלך? שאהיה חלק מהמציאות, ההווה והעתיד? 

מאז אותו ערב ארור אני מנסה לשכוח ולהדחיק שזה קרה בכלל ובצורה כזאת.. התהלכתי בעולם כמו זומבי ואפילו לא זכרתי מה עבר עליי ואיך תפקדתי בימים שאחרי. אני מנסה בכל כוחי להמשיך הלאה, אל עבר הפרק הבא בחיי שבו תהיה לי אהבה וזוגיות. אהבה טובה, נכונה ומדויקת יותר.

התמונות שלי ברשתות החברתיות מעולם לא היו הצגה בשביל להראות לך שאני ממשיכה לחיות וליהנות. אני באמת חיה טוב ומנצלת את תקופת הרווקות עד תום. 
אני ואתה כבר לא וכל מה שנשאר לי זה לבקש ממך זה שתבוא לנקות את עצמך ממני, תרוקן את השאריות שלך מהלב שלי, תן לו להמשיך ולאהוב מישהו חדש בדרך אחרת מזו שאהבתי אותך. דרך בריאה יותר שלא תגרום לי להרגיש כאילו הכנסתי ראש בריא למיטה חולה.
אני מודה לך על הקשר שהיה לנו ועל כך שזכיתי להכיר ולאהוב אותך. ואם אהבת אותי, בבקשה תן לי לאהוב מחדש, כי אני כבר לא יכולה לחכות לרגע שבו אצליח להמשיך הלאה, אז אדע שבאמת יצאת מחיי. 

// אלמונית

Your email was successfully saved