חלקכם בוודאי מכירים אותי מכירים אותי ממדור הספורט (נו, זה שבתוך "קולטורה"), אך הפעם בחרתי לנטוש את חברי הפסודו-ספורטיביים ולהציג בפניכם עולם שלם שאני בטוח שלכל הפחות, הסטודנטים מביניכם ימצאו מאוד מעניין- הצל האפל של האקדמיה בישראל.

מה אני יודע על כך? המון. אני הבעלים של חברת תרגום אותה פתחתי בזמן לימודי התואר שלי בכלכלה וניהול. משם, אחרים אך לא אני, התרחבו גם לתחומים אקדמאיים אפורים יותר שאולי אבחר לחלוק אתכם בעתיד.
לעבודה בתרגום נכנסתי לאחר חודש גיהינום בו עבדתי במזנון קטן בבריכה. חזרתי מחו"ל והייתי זקוק לעבודה זמנית. אז אני עובד במזנון הזה תחת הפיקוד של בעלת העסק הכי כושלת בה נתקלתי בחיי וסובל מכל שנייה, מזדהה פתאום עם אמינם עובד הדלפק הממטיר מוחטות על טבעות הבצל.


Guess there's a Slim Shady in all of us
Fuck it, let's all stand up


יום אחד הסתומה השאירה כאחראית על העסק את ביתה המחוצ'קנת בת ה-16 והכריזה כי "היום, היא המנהלת ותעשה מה שהיא אומרת". לפתע, דמותו של הקדוש אל באנדי הופיעה על כתפי ודבריו היו ברורים. עפתי משם במהרה והבטחתי לעצמי שבחיים, אבל בחיים, אני לא אעבוד עוד בעבודות זמניות ושבחיים, אבל בחיים, אני תמיד אהיה הבוס של עצמי.

כבר מהיום הראשון בו דרכתי באקדמיה הסטודנטים היו גם חבריי ללימודים וגם לקוחות וככל שהתחילו לזרום אלי לקוחות משנים מתקדמות יותר, ממוסדות אחרים ומתחומי לימודים אחרים, העבודות החלו גם להשתנות- סיכומים, הכנות לבחינה, עבודות בית, מטלות להגשה, ניסוח פניות לוועדות משמעת, עבודות סיום באנגלית ומה לא.
בו בזמן, הסלידה מהלימודים רק הלכה והתחזקה. אתם חייבים להבין, התיאוריה הכלכלית שסטודנטים לומדים במאה ה-21 שייכת לתחילת המאה הקודמת. אתה לומד על "תפוקה שולית פוחתת" של פועלים העובדים בשדה בזמן שהעולם כולו שם מזמן גז קדימה ועבר להמצאה המהפכנית "מחשב". אם כן, המגבלה הפיזית של השדה והשפעתה על אפקטיביות העובדים כבר לא קיימת ומכאן, כל הבסיס ללימודים לא רלוונטי. עכשיו בהצלחה לרמות את עצמך שלוש שנים ככה.

 

‎נרשמתי לכלכלה, שוגרתי להיסטוריה (צילום: visualphotos.com)

ומן הסתם לא הייתי היחיד שהרגיש ככה. עשרות אלפי סטודנטים בישראל חשים מרומים משום שקלטו כי תחום הלימודים שהתחייבו להקדיש לו 3-4 שנים מחייהם מנותק מהמציאות, אך בגלל שהם כבר "שילמו" והם "שם" אז עדיף כבר "לסיים עם זה" דרך השירותים של מומחים - אנשים המכירים את עולם האקדמיה על כל רבדיו, יוכלו לחלץ אתכם מכל צרה ומסמרו לרבים מכם תארים על הקיר.
בפוסטים הבאים בנושא אביא לכם שלל סיפורים פיקנטיים אליהם נחשפתי במסגרת שהותי על הבמה האחורית של האקדמיה בישראל- סטודנטים שישבו לבד עם בוחן ועדיין עברו את המבחן הכי קשה בתואר בלי ללמוד דקה, הסמארטפונים והמתאם החיובי עם ציוני הסטודנטים, הקשר בין וועדות משמעת לעורכי דין ממולחים ועוד רבים וטובים.

// עידן וולר

Your email was successfully saved