כל שנה מחדש לקראת סוף השנה והסילבסטר המיוחל אני מתחילה לחשוב על עצמי, על איך עברה עלי השנה, מה עשיתי, מה אני מצטערת שלא עשיתי, איך הייתי משפרת או משנה ואת מה הייתי משאירה בדיוק אותו דבר. על מה אפשר להודות או על מה להצטער ומה אני מאחלת לעצמי לשנה החדשה.

כל שנה אני גם חושבת מה אעשה בסילבסטר המיוחל - לאן אצא, מה אלבש, ומפנטזת על איזה נשיקה סוערת במיוחד בחצות, אחרי ספירה מטושטשת ורווית אלכוהול לאחור.
כל שנה אני גם מתאכזבת מחדש מהמסיבות של הסילבסטר, אולי מרוב חשבון הנפש או מהציפיות. תמיד אני מוצאת את עצמי בסוף, שיכורה או לא, ומסבירה לעצמי שזה סתם תאריך וכלום לא משתנה.

המסיבות של הסילבסטר מבטיחות להיות נוצצות, מושקעות, עם אמנים, בגדים זוהרים, אנשים יפים - כאילו התאריך ישנה את העובדה שמדובר בהאנגר לא מיוחד או באותו בר שכונתי שאת תמיד יוצאת אליו.
לפני שלוש שנים חגגתי סילבסטר במסיבה לא מוצלחת (בלשון המעטה). מצאנו את עצמנו נדחפות בין מיליוני אנשים, שכמונו חיכו להגיע לערב נוצץ במיוחד והסתפקו בערב צפוף במיוחד, ואחרי שכבר נכנסנו למסיבה המיוחלת גילינו שנשאר לנו עוד תור של חצי שעה רק כדי להגיע לבר.
אחרי הספירה המרגשת לאחור לא קרה שום דבר מיוחד, הערב הסתיים בלחכות שעה למונית בגשם. מה נותר להגיד... הרבה נצנצים לא היו שם.

בשנה שעברה, אחרי שהתלבשנו והתארגנו ללכת למסיבה "הכי מדוברת בבאר שבע" (כן כן, אני יודעת כמה זה נשמע מרשים) לא נכנסנו בגלל העומס, חיכינו בערך שעה וחצי בתור מלא באנשים וקיווינו למצוא דרך להיכנס עד שבסוף התייאשנו, ואת הערב סיימנו בספירה לאחור מדושנות מפיצה תוך כדי התכרבלות קבוצתית על הספה.

השנה אני יוצאת שוב למסיבה. אולי לא למדתי את הלקח שלי עדיין, אולי אני מחכה שזה יהיה אחרת, ואולי הפעם הערב כן יהיה נוצץ וקסום וכמו סרט אמריקאי נדוש, אולי... ואולי לא. אולי גם השנה יהיה צפוף, ואולי המוזיקה לא תהיה טובה, באמת יכול להיות. אבל זה יהיה בסדר מצידי, כי מקסימום כבר הבנתי שלסיים את הערב עם פיצה והתכרבלות על הספה זה לא כזה נורא. אז אולי זה לא מצטלם הכי טוב לאינסטגרם ולסטורי המיוחל מהסילבסטר... אבל זה גם סיום לא רע בכלל, והפיצה גם נוצצת. אולי משמן, אבל היא נוצצת.

// חגית קופנס

Your email was successfully saved