ישבתי במשרד הביתי שלי מול המסמך, והסמן של הוורד היבהב אלי בביקורת. מולי היה הבריף מהלקוח - חברת רכבים, ואין לי כלום בראש. השבועות האחרונים היו מטורפים, לא הספקנו לעשות משהו אחד בשביל עצמנו, ובגדול שנינו מרגישים כמו ליצנים על חד אופן עם שלושה כדורים באוויר - זוגיות, הגור החמוד והעבודה. מרים נכנסה למשרד הביתי שלי ואמרה "יהודה, אנחנו חייבים לשבת". הבנתי שזה רציני. היתרון הגדול בעבודה שלי זה שהיא אף פעם לא מפסיקה, לפחות לא כל עוד המוח שלי עובד. אז יצאנו למסעדת רג'ינה. 

מהרגע שנכנסים למסעדה, אין הרבה ציפיות. המסעדה נמצאת במתחם התחנה בתל אביב, בתוך בית ערבי עתיק, וכל הקונספט שלה הוא אוכל ביתי, סירים כבדים, ובקיצור - כל מה שתאכל בבית. אולי חוץ מכוס המוחיטו שהזמנתי מיד כשהתיישבנו, שבעקבותיה מרים אמרה שהגיע הזמן שנחדש את מלאי האלכוהול בבית שלנו, ונתחיל להכין לנו קוקטיילים אחרי יום העבודה. אישה כלבבי. 

למנה ראשונה הזמנו חציל עם צנוברים, סילאן וטחינה. מהביס הראשון הבנתי שני דברים - א': את המנה הזאת אשחזר בסעודת שבת הקרובה, כי השילוב של הטחינה והסילאן נשמע אולי לא הגיוני אבל הוא עובד מצוין; וב': מלח גס משדרג כל מנה ונותן לה עוד טוויסט של טעמים. 
 

חציל בווינה וסילאן - רגינה

A post shared by yyadler (@yyadler) on


מרים הזמינה את המנה של הכבד הקצוץ, שהגיעה עם ריבה. אנשים צריכים לנסות יותר את השילוב של מתוק עם מלוח. בזמן שאכלנו הבנו שלמרות שאנחנו תמיד רוצים שהעולם יהיה מעניין, אולי כדאי לפעמים לשאוף לפשטות – שתמיד נישאר זוג עם ילד אחד שלא גדל, כדי שיום אחד הוא לא יתחיל לענות לנו ולהתווכח איתנו על דברים, ושנצטרך להיות לו מודל לחיקוי. כנראה שהורים שיושבים ושותים אלכוהול בסוף יום זאת לא הדוגמה הכי טובה. 
 

כבד עם ריבה - רגינה

A post shared by yyadler (@yyadler) on


למרות שזה היה קשה, התמדנו בניסיון לאכול רגיל ולא להפתיע את עצמנו, להתענג על אוכל חמים, שכאילו הוצאנו אותו בסתר מתוך הסיר, לפני שאימא או החמות יתפסו אותנו. אז מרים הזמינה את הסופריטו, תבשיל בשר עם תפוחי אדמה, ביתי ומנחם. מנחם זו מילה שתמיד משתמשים בה כדי לתאר סיר שמוציאים מהמקרר ושמים על האש בלי לחשוב יותר מדי, וכך זה גם הרגיש - פשוט וחם.
 

סופריטו - רגינה

A post shared by yyadler (@yyadler) on


אני הזמנתי את מנת הסטייק. סטייק זה סטייק, קשה מאוד לפשל איתו, והירקות השרופים שלידו תמיד טעימים. אנחנו עסוקים כל היום בלרדוף אחרי המנות האינסטגרמיות והאוכל המפונפן, אבל לפעמים כל מה שצריך זה למצוא פרה, לחתוך ממנה חתיכה, לזרוק על האש, להישען אחורה ולחשוב על הבריף של הלקוח שהשארת בבית. 
 

סטייק - רגינה

A post shared by yyadler (@yyadler) on


כשהגענו הביתה, שבעים ומרוצים, וכל מה שרצינו היה ליפול למיטה, הגור התחיל לבכות. אז כן, אני יושב עכשיו מול המחשב וכותב את הפוסט הזה. עוד רגע אחזור לבריף של הלקוח, אני מקווה שהגור הקטן שיושב על הברכיים שלי יחליט להירדם ויפסיק למשוך לי בזקן. אלה הדברים הפשוטים בחיים. 

// יהודה אדלר

Your email was successfully saved