כמו בכל שנה, יש יום קסום שבו העולם עומד מלכת, במיוחד בשביל אוהבי המסך הקטן והגדול. יום שבו אנו זוכים להשלים ולראות עוד כמה סרטים וסדרות שלא הספקנו בשגרת היום-יום. וכמו בכל שנה, כמה ימים לפני חג הסרטים אני עושה מצווה ועוזר לכם לבחור מה לראות. זו השנה השישית שאני ממליץ בה על סרטים וסדרות לכיפור, ועל כן אמליץ השנה על שישה סרטים ושש סדרות. אז בלי הקדמות מיותרות (נוספות) – בואו נתחיל.

בייבי דרייבר
אם כבר לפתוח מרתון סרטים ביום שאי אפשר לנהוג בו – ככה צריך להתחיל את הנסיעה.
בייבי (כן, ככה קוראים לגיבור, אותו מגלם אנסל אלגורט) הוא נהג שודים מוכשר עד מאוד, אבל הוא לא בעסק הזה מרצון. הבוס שלו (קווין ספייסי) לא ייתן לו להפסיק עד שלא יסגור איתו חוב, אך כל שבייבי רוצה זה להתחיל את חייו מחדש עם נערת חלומותיו. בקאסט של הסרט תוכלו למצוא גם את ג'ון האם וג'יימי פוקס כחלק מהשודדים. אבל אם הייתי קורא את עלילת הסרט גם אני לא הייתי רץ לראות אותו. 

הקסם האמיתי של הסרט הוא במוזיקה, בעריכה ובדמותו של בייבי, הסובל מטינטון (צלצול תמידי באוזניים).  עקב כך הוא שומע מוזיקה בלי הפסקה ותמיד עם אוזניות. בזמן שהמוזיקה עוזרת לו להתמודד עם הרעש, אנחנו זוכים לחתיכת פסקול ברמה לא פחותה מ-"שומרי הגלקסיה". אבל זה יותר מזה. כל הסרט ממש מונע על-ידי המוזיקה. כל קאט, כל פעולה בשוט, הכל – נופל על הביט. זו לטעמי יצירת המופת של אדגר רייט עד כה (שעל סרטים שלו כבר המלצתי בפוסטים קודמים) ומהסרטים הבודדים שרציתי לחזור אליו ולראותו שוב שברגע שיצאתי מבית הקולנוע.
כמו ברוב הפוסטים שלי, אמליץ לראות טריילרים רק עד ששוכנעתם לראות. אחרת, אחרי חצי טריילר לרוב, תתחילו להחשף לספויילרים:


סיפורים פרועים
סרט ארגנטינאי-ספרדי, שהוא למעשה שישה סרטים קצרים שעוסקים בתסכול, בזעם ובנקמה. כל סיפור יותר ארוך מקודמו (הראשון דקות בודדות והאחרון כחצי שעה). לדעתי האישית יצא שהסיפורים גם סודרו מהטוב ביותר לפחות (ככה שהסרט מתדרדר מסיפור לסיפור) אבל כל הסיפורים עשויים מצוין, מעניינים ובהחלט פרועים, כך שגם הסרט האחרון וה-"הכי פחות מוצלח" – טוב מאוד.

איש האולר
יש סרטים שהדרך הכי נכונה לתאר אותם היא "מיוחד". זהו אחד מהם. הוא ביזארי לחלוטין, מטופש עד כדי גיחוך ועם הכי הרבה בדיחות פלוצים שיצא לי לראות בסרט, ועדיין סוחף, רציני, עמוק ומרגש.

האנק (פול דאנו) נמצא כבר יותר מדי זמן על אי-בודד ומחליט לשים קץ לחייו, אך ברגע האחרון, כשהחבל כבר סביב צווארו, הוא מבחין במישהו שנסחף אל החוף (דניאל רדקליף). כשהוא ניגש אל הדמות הוא מגלה שמצד אחד – היא מתה, מצד שני – היא לא לגמרי מתה. או ליתר דיוק... היא לא מפסיקה להפליץ. משם מתחילה סוג של מערכת יחסים מאוד מוזרה בין האנק לגופה, שלאט לאט מתגלה כיותר ויותר שימושית (על כן שם הסרט – איש האולר).

כמו כל סרט מיוחד – יש מצב שהסרט הזה לא בשבילכם, אבל אם אתם פתוחים לראות סרט מאוד שונה – תנו לו צ'אנס. לא בטוחים? בדקו את הטריילר:

אמא!
אם הסרט הקודם לא היה לכל אחד, הסרט הזה ממש לא לכל אחד, על כן ראו הוזהרתם; הסרט הוגדר כ-"אימה" למרות שאינו כזה, רק כדי לדאוג שצופים יגיעו מוכנים אליו נפשית יותר טוב, כי הוא מכיל כמה חלקים קשים לצפיה, הוא כבד למדי והוא לא קל מבחינה נפשית, כמו הרבה מהסרטים של במאי הסרט, דארן ארונובסקי ("ברבור שחור", "רקוויאם לחלום") – לטעמי הוא שווה את זה. 

הסרט מספר על מערכת יחסים בין אשה (ג'ניפר לורנס) לבעלה הסופר (חאוויר ברדם), שאל ביתם מגיע רופא (אד האריס) שהלך לאיבוד באזור ומסתבר שהוא מעריץ של הסופר, שמזמין אותו להתארח, ולאחר מכן גם את אשתו (מישל פייפר) ואז הילדים שלהם מגיעים, וכל השתלשלות הסרט היא בפורמט הזה של "ואז... ואז...", כאשר האשה מנסה למנוע מהם לפלוש לה אל הבית. ועם כל הנסיון שלי לתקצר את העלילה, במקרה הנדיר הזה – אי אפשר לספר באמת על מה הוא בלי להרוס. אז אם יש לכם לב חזק וסיבולת נפשית – לכו על זה!

ג'ים ואנדי
לצורך צפייה בסרט הזה אמליץ להשלים את הסרט "איש על הירח" בכיכובו של ג'ים קארי, מכיוון שהדוקומנטרי הזה מספר סיפור מטורף למדי על מאחורי הקלעים של צילומי הסרט. 
למי שלא מכיר, הסרט "איש על הירח", שיצא לפני 20 שנה, מספר את סיפור חייו של אנדי קאופמן – איש טלוויזיה בעל סגנון הומור מאוד יוצא דופן ושנוי במחולקת. בין השאר, קאופמן המציא דמות פיקטיבית בשם טוני קליפטון, אליה התייחס רבות ונתן לה חיים משל עצמה. 

במהלך צילומי סרט זה, ג'ים קארי, שכמובן גילם את אנדי (ואת טוני) ב-"איש על הירח", נכנס לדמות עד כדי כך שאף אחד (אפילו לא הבמאי, מילוש פורמן) לא יכל לדבר איתו בכל 81 ימי הצילום של הסרט. הם, כמובן, יכלו לדבר עם אנדי או טוני, אך לא עם ג'ים. לטענתו של קארי, רוחו של קאופמן השתלטה על גופו טרם הצילומים, ומאז ועד סוף ההפקה קאופמן בעצמו עשה את הסרט דרך גופו של ג'ים קארי. השגעון הזה הוביל אותו להגיע שיכור לאולפנים, לעשות סצנות (לפני ואחרי ה-"אקשן") ולשגע את כל הסט. 

פפריקה
סרט האנימה עטור השבחים הזה של סאטושי קון, שיצא ב-2006, משוגע לא פחות מסרטים של מיאזאקי ("המסע המופלא", "השכן שלי טוטורו").
הסרט מספר על המצאה חדשה – מכונות המאפשרות לפסיכולוגים להכנס לחלומות של הפציינטים שלהם, להקליט אותם ולטייל בהם. פפריקה, פסיכולוגית מסתורית שמשנה את המראה שלה לפי הצורך של המטופלים שלה, מטפלת בבלש קונקוואה, המתמודד עם חקירת רצח טראומטית. כאשר אחד ממכשירי החלומות החדשים נגנב, אנשים מתחילים לאבד את ההבנה בין מציאות לדמיון ו-"להתאבד", וחלומות של אנשים מתחילים להתאחד ולהתערבב אחד עם השני.
תתכונו למראות מהמרהיבים והמשוגעים ביותר שראיתם באנימציה.

סדרות

האפי!

מיני-סדרה משוגעת ומטורפת המבוססת על קומיקס. מאמין שאחרי שורת התקציר אתם תרוצו להוריד את הפרק הראשון:
ניק סאקס (כריסטופר מלוני) הוא שוטר לשעבר ורוצח שכיר בהווה, ובגלל שדי נמאס לו מהחיים – אין בו פחד. לאחר שכמעט מת, הוא מתעורר באמבולנס ורואה מולו.... חד-קרן כחול מעופף, שטוען שהוא החבר הדמיוני של ילדה שנחטפה, ושסאקס הוא היחיד שיכול לעזור לו להציל אותה. לא ציפיתם לזה, הא?
הצילום, העריכה, סצנות האקשן המוגזמות (מאוד) והצבעוניות של הסדרה גורמים לקצב שלה לשעוט כל הזמן קדימה, ובדרך מספיקה לשחיל רבדים עמוקים ומרגשים.

פיינל ספייס
לי המליצו על הסדרה הזו כ-"הדבר הכי טוב לראות עד שריק ומורטי חוזר", אך מבחינתי היא יותר כמו "פיוצ'רמה״ בגרסה אפלה. כך או כך – היא מצוינת.
גארי הוא אסיר שמרצה את עונשו בספינת חלל. בימיו האחרונים למאסר הוא נתקל ביצור ירוק, חמוד ובעל היכולת להשמיד כוכבים, שלו הוא קורא "מון-קייק". יחד, ועם עוד חברים שהם מכירים במהלך הסדרה, הם מנסים לשמור על מון-קייק מפני ה-"לורד קומאנדר" שמנסה להשיגו בכדי לייצר כוחות אפלים.
הסדרה קומית וקלילה, במקביל להרבה אקשן ורגעים מרגשים, והאנימציה יפה מאוד (ולרגעים מרהיבה).

LOVE
לאב היא... סוג של קומדיה רומנטית, אבל ללא ספק שונה מקומדיות רומנטיות רגילות. זו לא רומנטיקה מלאה בפרפרים בבטן ונצנוץ בעיניים, אלא משהו אחר, ולא כמו בקומדיות רומנטיות שהזוג שמתאהב לא רחוק מלהיות מושלם, הסדרה הזו מספרת על אנשים עם בעיות, שצריכים (ומנסים) לעבוד על עצמם, ששמים לעצמם רגליים, ובקיצור – אנשים יותר אמיתיים.

הסדרה עוקבת אחר גאס (פול ראסט), בחור חנון שעובד בתור מורה של כוכבת טלוויזיה מפונקת בסט צילומים של סדרת נוער, ומיקי (גיליאן ק'ייקובס), מפיקת רדיו של תכנית פסיכולוגיה, אלכוהוליסטית אנונימית ועם כישלון גדול בבחירת בני-זוג. הסדרה מתחילה כששניהם בדיוק בפרידה ממערכת יחסים ארוכה (כל אחד עם מישהו אחר) שמובילה אותם לפגוש אחד את השניה ולהתיידד.
קשה לתאר בנקודות ספציפיות מה יש בסדרה הזו שכל-כך קוסם ועובד, אבל כשתסיימו את הסדרה (שלוש עונות) כנראה שתתגעגעו לעולם הזה ולדמויות שהכרתם בה.

קימי שמידט
הסדרה נפתחת במציאת בונקר בו חיו במשך 15 שנה ארבע בנות שנחטפו על-ידי פסיכופט שהקים כת וחשב שהעולם עומד להיכחד. נשמע כבד אה? אז תתפלאו – זו אחת הסדרות הקלילות והמשעשעות.
גיבורת הסדרה היא קימי שמידט (אלי קמפר), אחת מנשות הבונקר. בחורה מלאת שמחת חיים שקשה להוריד לה את החיוך מהפנים. היא מוצאת מקום מגורים בבעלותה של ליליאן, זקנה שלא רוצה שינויים בשכונה שלה, שנראה שעברה מפוקפק, ושתמיד נדמה שמשהו בה לא בסדר. היא נכנסת לדירת שותפים עם בחור כהה עור והומו שמנסה להצליח כשחקן העונה לשם טייטוס.

הסדרה מתבססת מאוד על בדיחות תרבותיות, כך שתהיו מוכנים לפספס פה ושם כמה פאנצ'ים, אך במקביל להעריך מאוד כל בדיחה שתבינו. בנוסף, רוב הקאסט (כולל השחקנים של טייטוס וליליאן) הם זמרי ברודוואי, ועל כן הסדרה גם מכילה לא מעט שירים (שנכנסים לעלילה בצורה טבעית ולא כמו במחזות זמר). לטעמי הסדרה משתפרת מעונה לעונה ומגיעה לפרקים לא פחות מגאוניים בעונה האחרונה. בינואר הסדרה תשוב לחצי עונה אחרונה, אז זה זמן טוב להשלים את 3 וחצי העונות שיצאו עד כה.

אוזארק
בסדרה הזו התחלתי לצפות אחרי שהגדירו אותה כ-"שובר שורות" של ראיית החשבון. זו מחמאה לא קטנה לסדרה, אבל היא בהחלט מוצלחת ושווה צפייה.
הסיבה שמזכירים את אוזארק ואת שובר שורות יחד, היא כי שתיהן מדברות על התדרדרות של אנשים שהתחילו אותה כאנשים נורמטיביים ומשעממים. הסדרה עוקבת אחר מרטי בירד (ג'ייסון בייטמן), יועץ פיננסי, שהוא ושותפו מלבינים כספים לקרטל מקסיקני. כשהקרטל תופס את שותפו של מרטי גונב מהם, מרטי, בצעד נואש, מציע להם עסקה – הוא מאמין שהוא יכול להלבין להם כספים בעיירה שכוחת אל בשם אוזארק, ולהשיג להם בחזרה את מה שנגנב מהם, והרבה יותר.

הקרטל נותן בו אמון, אך ברור למדי מה יקרה אם לא יצליח לעמוד בתנאים. וכך בן לילה מרטי לוקח את אשתו וונדי ושני ילדיהם, שרלוט הנערה המרדנית וג'ונה, הילד המבודד והמעט מוזר, לעיירת האגם אוזארק.
העונה השניה (אותו עוד לא ראיתי) בדיוק יצאה לנטפליקס לפני מספר שבועות, כך שאם תשאבו לסדרה אתם עלולים למצוא את עצמכם עם סיומה כבר אחרי כיפור.

Easy
אנתולוגיית סיפורים נפרדים ועצמאיים, שכולם מתרחשים בשיקגו. כל פרק הוא סיפור אחר, שכמו בכל סיפור –  ישנה בעיה כלשהי, אך כשם הסדרה – היא נפתרת בסוף בקלות.
אז למה בכל זאת היא מומלצת? כי משהו בה עובד. היא סדרה סקסית מאוד, רעננה ומכירה לנו סיפורים של דמויות עשירות ומגוונות. ולאט לאט עם הסדרה (ובעיקר בעונה השניה) חלק מהדמויות יחזרו לפרק נוסף או ישתלבו בסיפורים של אחרים. היא מאוד קלילה, בלי סיבוכים דרמטיים גדולים, ולא תגרום ללסת שלכם ליפול בשום שלב, ולכן זורמת מאוד לצפיה בבינג'. ואם אתם מתכננים לראות סדרות עם הבן-בת זוג – זו בחירה מעולה (כי כבר אמרתי שהיא סקסית?)

השנה המלצתי "רק" על 6 סרטים ו-6 סדרות, אבל אם חפצה נפשכם בעוד אתם מוזמנים לעבור גם על המלצותיי מחמשת השנים הקודמות:
המלצות מלפני שנה
המלצות מלפני שנתיים
המלצות מלפני 3 שנים
המלצות מלפני 4 שנים
המלצות מלפני 5 שנים

חג סרטים שמח וצום קל!

//יניב חפץ

Your email was successfully saved