יחסי שכל, לב ותחת

...מתים שתצטרף למועדון החברים שלנו

רוצה להתעדכן לגבי מה שהולך הרבה לפני כולם? להיות במקומות הנכונים בזמן הנכון ולקבל הטבות מפנקות? תן לנו לעדכן אותך..

הרשמו ל: maVeze TO GO
* = שדה נדרש

מונע על ידי MailChimp!

...מתים שתצטרפו לקהילה שלנו

רוצה להתעדכן לגבי מה שהולך הרבה לפני כולם? להיות במקומות הנכונים בזמן הנכון ולקבל הטבות מפנקות? תן לנו לעדכן אותך..

מה הסטטוס שלך?

יחסי שכל, לב ותחת

09 ינו' 2017 | יעל גרינברג

מדד ההשפעה

תקריאו לי
פסקול לפוסט

שלושה רכיבים מרכיבים את הבובה שאני. השכל שאחראי על ההיגיון, המחשבות, הזכרונות וההבנה את האחר. הלב שאחראי על הרגש, הפגיעות והפתיחות, והתחת שלא באמת אחראי על כלום, אבל בגלל תשומת הלב הרבה שהוא מקבל, הענקתי לו את תפקיד מנהל יחסי הציבור.

מה שהופך אותי לאני זה יחסי הגומלין בין שלושתם. התקשורת והזרימה ביניהם היא שבונה אותי. קחו לדוגמה אותי מתארגנת ליציאה. התחת מסתכל במראה, מבסוט מהחיים, מעצמו ואוהב את מה שהוא רואה. השכל מבין שכמה שתחת נהנה, יהיו הרבה, אם לא יותר מדי אנשים בחוץ, שמאוד ביקורתיים כלפיו, והלב כועס על הפער הזה שגורם לו לרצות להתכווץ ולהישאר לבד. בפינה. בחושך.

הסיטואציה: דייט. הבחור: צעיר מדי (כבר טעות), מתאמץ מדי (לפחות לפני הפגישה) ומעצבן מדי (לאורך כל הדרך). על כוס תה בדייט (כן, תה) ובאופן כמעט אגבי הבחור שואל ולא באמת מצפה לתשובה: "את לא עושה ספורט, נכון?".

השכל מנסה להבין את ההיגיון שבשאלה ולמה נראה לו בכלל. הלב מרגיש שכרגע קראו לי שמנה בכאילו פוליטקלי קורקט, מכין את הנבוט ושואג לקרב. והתחת, מופתע תחילה, אך מורגל מדי לסיטואציה, מרגיע את השניים האחרים ואומר "תרגעו חברים, הדרדס הזה לא באמת היה אופציה נכון? אז יאללה הביתה. בא לי גלידה".

זו מערכת היחסים בין השלושה, שמלווה אותי מהרגע שהתחת הפך דומיננטי ובלתי ניתן להתעלמות. באזור גיל 12. השכל והלב לא נוטרים לתחת, הם לא כאלה, אבל הם כן מקנאים בו. מקנאים על שמחת החיים השובבה, האהבה העצמית, הביטחון ובכלליות, היכולת של התחת לשים זין על העולם.

הלוואי וגם הם ילמדו להיות ככה. הלוואי וגם להם יתנו תשומת לב כמו שהוא מקבל. אבל כמו כל שכל ולב טובים, הם זוכרים שהצלחת הכלל עולה על הצלחת הפרט. אז הם בולעים את הצפרדע ונותנים לתחת את הבמה.

ואכן, את רוב תשומת הלב מקבל התחת שלי. לרוב היא ביקורתית או כאילו מתעלמת מנוכחותו. "למרות ששמנת, את עדין הכי יפה", "את נראית טוב, אבל גברים לא אוהבים שמנות", "גדל לך התחת" והאהוב עלי- "איך התייפת בפנים". בפנים.

רק חבל שהתחת שכח להצטרף. ובינתיים השכל לומד ומתפתח, קורא, כותב ויוצר. הלב מתאהב ונשבר, שוב ושוב, ומבין אהבה ורוצה אהבה ונפתח כל פעם עוד קצת. אבל כל זה לא משנה, כי תחת גדול יותר ונוכח יותר וזה מה שחשוב לאנשים.

וככה חייתי חיים שלמים עם תחת שובב כמו ילד בחצר משחקים ואנשים שזה לא ממש מתאים להם. אז כשעברתי לגור בניו יורק, הזכירו לי לאכול בריא כי זה גם מרזה. וכשלמדתי משחק, "שכחו" לתת לי תפקידים של אישה סקסית ומפתה.

וכשכתבתי מחזה והעליתי אותו באופן עצמאי בניו יורק, שאלו אותי אם היה נכון שאני אשחק את תפקיד הרקדנית, כי אתם יודעים, רקדנית צריכה להיות רזה. וכשחזרתי לארץ והלכתי לאירוע המשפחתי הראשון, השוו אותי ישר לפעם האחרונה שראו אותי, לגיל 20, ואת זה לגיל 14, ואת זה לגיל חצי שנה. התחת שלי התפתח מאז שנולדתי. זה קורה, תתקדמו.

אני גם שכל, גם לב וגם תחת. כל אחד בנפרד מושלם, וביחד הם מעצמה. מעצמה שנקראת אני. אם אתם שמים לב רק לתחת, אז חבל מאוד, כי אתם מפספסים. אבל אם כבר, אז שיהיה לכם בכיף.

// יעל גרינברג

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

יעל גרינברג

יעל גרינברג

יחסי שכל, לב ותחת

ערך מוסף

התחת מסתכל במראה, מבסוט מהחיים, מעצמו ואוהב את מה שהוא רואה. השכל מבין שכמה שתחת נהנה, יהיו הרבה, אם לא יותר מדי אנשים בחוץ, שמאוד ביקורתיים כלפיו, והלב כועס על הפער

  • הזמן

    08:05

  • המקום

    עם עצמי

  • הטמפרטורה

    תענוג

  • המוד

    לא דופקת חשבון