כשעלתה בפניי השאלה "איך את עם יין?", הרגשתי כמו ילדה קטנה שמחביאים מפניה סוכריה על מקל. אם שואלים אותי, אין כמו לסיים את היום עם כוס יין. הכל מתקבל בברכה, שרדונה או שבלי, גם מרלו או מלבק. אדום, לבן או רוזה- הכל הולך. אז כשאמרו לי שיש סיור ליקב רמת הגולן, ושאלו אם אני מעוניינת לבוא, ידעתי דבר אחד- קיבלתי את הסוכריה הענקית של לולי-פופ, זאת שמכילה בתוכה אלפי סוכריות על מקל.

את היום התחלנו בשעה 07:00 בבוקר, מזכירים לעצמינו את המטרה הנעלה, שבהחלט מקדשת את האמצעים. אחרי שלוש שעות של שיחות חולין במיניבוס וקפאין צמוד לווריד, סוף סוף הגענו ליקב, שם חיכו לנו אורלי והדס, שליוו אותנו לאורך היום, מספקות לנו ידע, וכמובן, הכי חשוב- חביות של יין.

כבר בפתיחה חיכה לנו היין המבעבע, העדין והמרענן, ירדן בלאן דה בלאן, שפתח לנו את היום ואת החך. אחרי משחק שמות קצר יצאנו לדרך!

סבב שמות על כוס יין

תחנה ראשונה - סיור מודרך ביקב - למדנו על הייחודיות שלו, על תהליך הפיכת הענבים ליין, זכינו לראות את המכונות, החביות הגדושות. ואז הגענו לצ'ופר הגדול באמת...

 

17390639_1352665298156159_8736866719098779873_o כאן הכל קורה...

תחנה שנייה - טעימות בחדר וי-איי-פי - כבר שאלתי למה מגיע לי כל הטוב הזה?

17390596_1352661244823231_3498904162604495100_o טעימות בחדר ה-VIP

אין דבר שיכול לעשות בחורה מאושרת יותר, מאשר ארבע כוסות יין ריקות שמובאות בפניה, ורק מחכות להתמלא. מדקה לדקה, הפה שלי התמוגג מהטעמים המדהימים של סדרת היינות של ירדן, כגון גוורצטרמינר מתקתק, שרדונה מגנום בעל חמיצות מרעננת ומלבק, בעל ניחוחות הדובדבן. ואם זה לא מספיק, טעמנו גם קברנה סוביניון של גולן, העשיר בטעמו. כן, כוסות מרוקנות ובטן רוויה, זה בהחלט מתכון לשילוב מנצח.

תחנה שלישית - סיור בכרם - מסתבר שהטיימינג הטוב ביותר לערוך סיור בכרם, כשארבע שכבות של חולצות לא לגמרי מחממות אותך מהקור של הגולן, הוא בהחלט אחרי ערימות של יין, כי אחרת- שלא נדע. תמונה קבוצתית להמחשת הרגע, משדרים וייב של 'איזה כיף פה! בכלל לא קר', ועולים תוך חמש שניות לאוטו, מורידים שכבה או שתיים, נפרדים מהלוק הפרוותי.

17388830_1352658088156880_445029392831062512_o

תחנה רביעית ואחרונה - ארוחת שף מפנקת במסעדת טיבי - שפע מכל טוב, מטעמים שלא מהעולם הזה. ואם כבר אוכל, אז איך אפשר בלי יין? נכון, אי אפשר. לצד המטעמים שהוגשו לנו, הרמנו לחיים עם סנג'ובזה של גמלא, שללא ספק הרים לנו את מצב הרוח.

מתפנקים במסעדת טיבי

קיבלנו יום גדוש בפעילויות מפנקות. בדרך הביתה, עייפים ומרוצים, התחילו לעלות בי מחשבות על היום שעבר עליי, על האנשים שליוו אותו.
מה שמדהים בקהילה הזאת, הוא המכנה המשותף שלה- אהבת המילה הכתובה. אנשים מקצוות שונים, מרקעים שונים, שמסיבות כאלו ואחרות כנראה שלא הייתי נתקלת בהם, הופכים להיות גרעין מאוחד. כאלו שהכרתי דרך המילים שלהם, שהתאהבתי בהם בלי להכיר אותם אישית. ואז כשנפגשים לראשונה, מגיע חיבוק של כאלו שמרגישים כאילו הם מינימום החברים הכי טובים, שלא התראו שנים. כאלו שמבינים מה החשיבות של לרשום בטיוטות של הטלפון משפט שקפץ לראש, בזמן הכנת הקפה של הבוקר.

קיבלנו גם מחברת!

אוכל טוב היה שם, כוסות יין בהחלט נשתו בכמויות. והאנשים? כוכבים אחד אחד. ללא ספק ציוות מדהים של כאלו שכיף לשבת איתם על יין, ובמיוחד כשיש ממנו הרבה.
ורק מחשבה אחת מהדהדת לה בראש שלי- אפשר שוב?

רוצים גם? הצטרפו לקהילת הקפסולה וקבלו סיור מתנה במרכז המבקרים של היקב ובקבוק יין >> http://bit.ly/2mw7ajQ

// דנה פיינר

Your email was successfully saved