אחת ההתמודדויות הכי גדולות שלי בחיים היא קבלת החלטות. קטנות, בינוניות, גדולות, הן מבלבלות אותי בכל הגדלים, ללא אפליה. זה מאוד משפיע על היום-יום שלי, בין אם זה להיתקע על בחירת שמפו או על מה לאכול עכשיו, וגם החלטות רציניות יותר, כמו מה לעשות בחיים. זו הדילמה שניצבת בפניי עכשיו: איך להמשיך את חיי מכאן (בין היתר אחרי התואר).

לפעמים אני נותנת לאחרים להחליט בשבילי רק כדי להסיר מעצמי את האחריות וכאב הראש, מודה. לפעמים אני פשוט בוחרת משהו מהר ואומרת פאק איט - מה שיהיה יהיה, אולי הבחירה תביא איתה משהו חדש, מרענן. אני זוכרת שכשהייתי בבית הספר, הייתי בוחרת לי בגדים יום לפני כי בבוקר זה לקח לי מלא זמן. אני בן אדם של לילה, אז אני מעדיפה להשקיע את הזמן שלי בסוף היום, כשאני עוד ערנית, ולא בבוקר כשאני בקושי מתעוררת. ומאחרת, תמיד מאחרת. מיותר לציין שהיום אני לא מצליחה לעשות את זה בצורה כזו מסודרת.

האמת שהתכונה של קבלת החלטות מאוד מתקשרת להפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות שלי. הכי הפרעות קצב וריקוד. דוגמה קלאסית זה כאן, חביבי. תכונות נוספות שקיימות וקשה להתעלם מהן הן חולמנות, דחיינות, בעיות ויסות רגשי, מצבי רוח וגם כמה דברים מפתיעים שמגלים על הדרך ולא היה לאף אחד מושג שהם קשורים בכלל. זה נשמע כמו הזמן הזה בחודש של נשים, רק שזה פינוק שמגיע לכל החיים 😊

ונכון השאלה "מה את/ה רוצה להיות כשתהיי/ה גדול/ה?" הייתה יותר קלה פעם, כשהיינו ילדים, והיום כשאני שואלת אותה זה או שאני רוצה הכל ומלאנתלאפים דברים בבת אחת, או שאני חייבת לבחור, להחליט על משהו אחד מבין התחומים שחשובים לי. אני בבוץ הזה כבר לא מעט זמן, וכשאני חושבת על זה, גם לא מעט חברות שלי מבולבלות. אולי זה חלק מ"תנאי הקבלה" של להיות חברות שלי. אני צריכה לשאול אותן אם באודישנים זה היה חלק מהסעיפים, כי כבר שכחתי.

יש תחושה באוויר שזו פשוט תקופה מבלבלת כזו שכולם עוברים, כאילו כולם יחד איתך, עמוק בטירוף הזה. אם אסתכל על זה בצורה פילוסופית, כולנו נשמות מבולבלות בחיים שמחפשות את עצמן, חוץ מאלה שיודעים תמיד מה הם רוצים. הייתי רוצה להיות הם לקצת, לא לתמיד, אבל להרגיש קצת איך זה לדעת מראש ולא לשבור את הראש.

אני רוצה להרים לחיים, לחיי כל המבולבלים שבינינו, בתקווה שנמצא את הדרך המדויקת ביותר לנו ונהיה שלמים עם ההחלטות שלנו ובעיקר עם עצמנו. ובנימה אופטימית זו, אסיים בשיר שכתבתי בנושא בשם "שלב או מצב":

מילים ושירה: לוסי 
עיבוד והלחנה: מיכל בהרל
שם השיר: שלב או מצב

בלבול תמידי שואב
לעיתים חזק ממני 
החלטות יוצרות כאב
מטלטלות עד שאינני 
כולאות בהתלבטויות 
בולעות לתוך תהום 
האם עוד אשתפר אמצא כוחות פתאום 

פזמון:
הדבר הכי קשה לאבד 
הוא את עצמי 
שאלות עולות כהד 
אם נותרה תקווה עימי 
מחשבות מציפות 
את הראש לא עוזבות 
האם אורי מכאן ידעך 
ומעכשיו אוהב פחות?

ייתכן שזה שלב שיעבור באיזו עת 
או שזהו המצב שאשאב אליו כעת 
האם נגזלה היכולת להרגיש 
פחדים מטפסים, מוסתרים 
תהייה אם זו תחושה שאין לאיש 
או שכולנו מסתתרים - מאחורי החיוכים

// ליאור אמדו
 

Your email was successfully saved