איך אפשר להתחיל לתאר שנה כזו מיוחדת וחוויתית?

 אתחיל מההתחלה. אני סטודנטית שנה שלישית ואחרונה במכללת תל חי שבצפון, והתקבלתי לעבודה מעשית במשך שנה למסגרת המרחב לחיים עצמאיים בגליל מטעם נגישות ישראל. 

 המפגש הראשון שלנו כסטודנטים עם מושג ההנגשה זכור לי היטב. חילקו לכולנו כיסויי עיניים בכניסה לכיתה, נדרשנו ללבוש אותם וליווי אותנו פנימה. עשינו פעילות היכרות כאשר כיסויי העיניים עוד עלינו, כל אחד נדרש לומר את שמו ולספר קצת מה לומדים ומה עושים בחיים, בכדי לקבל קצת מושג על סדר יום של אדם עיוור. אני זוכרת שניסיתי לזהות את הקולות, התמקדתי בטונים של האנשים והחוויה הייתה לי מיוחדת ועוררה בי עניין רב.

 כנערה, יצא לי ללכת למוזיאון הילדים הישראלי בחולון ולעבור פעילות בשם "דיאלוג בחשיכה"- שם בעצם מטיילים בחושך מוחלט עם מדריך ובהמשך ישנה אפשרות לשבת במסעדה בחשכה ולקבל שירות ממלצרים עיוורים. זה זכור לי עד היום והמפגש הראשון החזיר אותי לאותה סיטואציה. 
 לאחר שהורדנו את כיסויי העיניים במפגש הראשון, הראו לנו סרט על המרחב עצמו של נגישות ישראל. אני זוכרת שזה מאוד ריגש אותי. ומאז, אני לא מפסיקה להתרגש! זה רק מתעצם. הצטרפתי לקבוצת תיאטרון בשם "מותק של תיאטרון"- בתור פרפורמרית שתשוקותיה הגדולות ביותר מתממשות על במה, הגעתי לקבוצה שלימדה אותי כל כך הרבה. אפילו שינתה משהו בי. בהמשך הצטרפתי גם לפרויקט נגישות מעניין וחוויתי.

לא חשבתי שייצא לי להיות במסגרת עם אנשים עם מוגבלות שכלית, ולא תיארתי לעצמי שאני אתחבר בכאלו רמות לאנשים עם מוגבלות. הם נכנסו לי ללב. נהיו חבריי. כל הרעיון של הזדמנות שווה לכולם, העלאת המודעות לצורכי האחר, קבוצה שגישתה היא להסתכל בגובה העיניים ממש כמו גישה שאני מנסה ליישם במהלך החיים- החיבור המיידי התאים כמו כפפה ליד.

 זכורה לי סיטואציה שישבנו במעגל וכל אחד בתורו אמר איך הוא מרגיש, אנחנו הסטודנטים התמקדנו בעייפות, בעומס ואילו החברים מהנגישות רק אמרו כמה כייף, טוב ויפה היום הזה. אופטימיות טהורה שמעוררת בי השראה.
ולראות זוגיות של חברים מהמרחב, כזאת כנה ומכילה, מחממת לי את הלב.
כולנו בני אדם. לכולנו יש את המגבלות שלנו. צריכים פשוט לדעת להכיל ולקבל את השונה מאיתנו ולנהוג בסובלנות כלפי השוני, בקבלה ובסיוע. וזה מצחיק, כי זה כל כך מובן לי, הרי כולנו שונים איש מרעהו. 
ועכשיו שהגענו לסוף, אני רוצה לומר תודה על השיעור לחיים שעברתי על ידי נגישות ישראל והחברים בה. ממליצה לכל אחד להצטרף, אפילו אם לפעילות אחת, ולחוות את המרחב המיוחד ומלא האהבה, בהבטחה שלי- אתם תיפתחו, תלמדו, תתנו, תקבלו ובעיקר- תרוויחו. 
בואו נעלה מודעות יחד, נקבל, נתמוך ונהיה סבלנים כלפי השונה מאיתנו. וככה נגשים שינוי ונחיה בעולם טוב יותר.

צילום תמונה ראשית: דן דבידוביץ'

 // ליאור לוסי אמדו

Your email was successfully saved