2016 הייתה שנה קשה בעיניי. לא באופן אישי, גם לרוב האנשים שאני מכירה. להמון אנשים קרו דברים טובים השנה שקידמו אותם ועשו להם טוב. אבל המצב הכללי בעולם, מוציא אותי מריכוז לפעמים.

יש אווירה של שינוי באוויר. המון אנשים טובים וגדולים הלכו מאיתנו השנה, מותירים אחריהם עולם שאין לדעת מה יהיה איתו. עלייתם של קיצוניים בכל מיני מדינות, טרור שלא פוסק, גלי הגירה עצומים ששטפו את אירופה וטבח עם אצל אחת השכנות שלנו. עלייתו של טראמפ בארה"ב הוכיחה לכולם שזהו, השינוי כבר כאן. אין לדעת איך זה יתפתח, פשוט צריך להכין את הפופקורן, לחכות ולראות איך מופע האימים ימשיך מכאן.

אין ספק שבעיני רבים שנת 2016 הייתה חמוצה יותר, השאירה טעם מוזר ויבש בפה, בהחלט לא הבציר הכי מוצלח שהיה לנו בשנים האחרונות. אבל הנה, עכשיו מתחילה לה 2017 (האמנתם שזה מגיע?), עם נינוח קצת אחר. יש בי תקווה שאולי היא תהיה קצת יותר מאוזנת, שמתיקות עדינה תשתלב עם החמיצות ההיא של 2016.

אולי השנה נצליח להבין ששינויים גדולים מתחילים בדיוק ככה. אולי נבין שזה לא מספיק להיות אזרח של מדינה אחת, אלא גם צריך לזכור שכולנו אזרחים של הכדור הזה. אולי נבין שצריך לדאוג לו שיוכל להמשיך לפרוח ולשאת פירות כדי שנוכל להמשיך לחיות עליו ובשבילו. אולי נבין שצריך לדאוג זה לזה לא משנה מי אתה ומאיפה באת, נשים בצד את הסטראוטיפים ונפסיק לדאוג רק לעצמנו. אולי נבין שאם לנו יותר מדי טוב, כנראה שלמישהו בצד השני של העולם ממש רע, ואת זה דווקא אפשר לאזן.

אולי השנה, יהיה קצת יותר טוב. אני מניחה שיהיה מורכב, כי זוהי דרכו של עולם. אבל מורכבות היא לאו דווקא מזיקה, גם כשיש מעט חמיצות, זה רק כדי להדגיש את המתיקות, בדיוק כמו שאנחנו מעריכים את הגשם כל כך דווקא בשנים של בצורת.

אני רוצה לאחל לכולנו שנה חדשה, קלילה ומאוזנת, כזו שתסתיים בטעם של עוד. לחיים!

למארז חגיגי ונוצץ לשנה החדשה של יקב רמת הגולן במחיר מיוחד לקהילת "מה וזה" לחצו כאן 

// לילך דהן

 

Your email was successfully saved