גם הטיול לדרום אמריקה מגיע לסופו

...מתים שתצטרף למועדון החברים שלנו

רוצה להתעדכן לגבי מה שהולך הרבה לפני כולם? להיות במקומות הנכונים בזמן הנכון ולקבל הטבות מפנקות? תן לנו לעדכן אותך..

[mailchimpsf_form]

...מתים שתצטרפו לקהילה שלנו

רוצה להתעדכן לגבי מה שהולך הרבה לפני כולם? להיות במקומות הנכונים בזמן הנכון ולקבל הטבות מפנקות? תן לנו לעדכן אותך..

מה הסטטוס שלך?

גם הטיול לדרום אמריקה מגיע לסופו

13 ינו' 2017 | לין צוקרמן

מדד ההשפעה

תקריאו לי
פסקול לפוסט

אני זוכרת שלפני הטיול הגדול, כל הזמן חזרו ואמרו לי את המשפט הבא: "בנות משמינות בטיול, ובנים יורדים במשקל". משום מה תמיד כשאמרו לי אותו היה עולה לי גיחוך קטן שהיה ממשיך לצחוק מתגלגל. "תאוות האוכל", מכירים את המושג? בטיול הוא מקבל משמעות.

משהו בחופש הבחירה, באוכל השופע, בבשרים, במתוקים ובכל ההיצע הזה, גורם לנו למחשבה שאין לנו סף קצה. האוכל שם הוא לא האוכל של הבית. בטיול אכלתי כל יום בחוץ, וגם כשהיינו מבשלים בדירה, זה בדרך כלל היה פסטות, נודלסים ווריאציות אחרות של קמח. סלט ירקות, כזה שאני אוכלת עכשיו יום יום, לא היה חלק מהתפריט.

אתה מוצא את עצמך רוב היום שותה ומעשן. ומה קורה אחרי שמעשנים? נפתח המאנץ', משמע אוכל. ואחרי לילה של שתייה, שוב נפתח המאנץ', משמע, שוב אוכל. מסגרת היום הופכת להיות סביב זה. אז נכון, אתה גם מטייל תוך כדי ורואה מקומות, אבל איפשהו האוכל מנצח את הגוף.

העלייה קרתה בהדרגה. לא היה לי שם משקל צמוד, מה שהביא אותי לנחש כל פעם כמה עליתי. רוב הזמן הייתי עם בגד ים שפשוט היה עולה עלי בכל צורה. בכלל לא שמתי לב לשינוי שהתחיל להיווצר. יום אחד, לפני אחת הטיסות, ניסיתי ללבוש את הג'ינס האהוב עלי מהארץ, ואז זה קרה. הג'ינס פשוט לא עלה עלי! דמעה אחת ירדה, ניגוב מהיר, ואז שלב הקבלה, לין – השמנת. הטיול אכן עשה זאת, המשפט הקלישאתי הפך אמיתי. מה עושים?

למרות שבאותו הרגע אמרתי לעצמי שהגיע הזמן לקחת את העניינים לידיים, לשנות את מסגרת התפריט ולחזור למי שהייתי, בפועל זה היה קצת יותר קשה. המשפט שנחקק בראשי היה "אני בטיול הגדול, מותר לי הכל, בארץ נפעל אחרת". אז פעלתי, החזרתי את כל המכנסיים (שלא עלו עלי) במשלוח לארץ, והתחלתי לקנות שמלות, הרבה יותר נוח.

המשכתי לתרץ לעצמי למה לא להיכנס למשטר דיאטה בטיול, אחרי הכל אני כבר שם ובאתי ליהנות. המצב החמיר עד כדי כך שביום אחד קופסת חמאת בוטנים חוסלה על ידי ועוד בפאקינג כפית! עכשיו אתם מבינים כמה המצב היה גרוע?

לאחר חמישה חודשים חזרתי לארץ והדבר הראשון שבער בי היה לעלות על המשקל. אני חושבת שבאותם רגעים, הלב שלי דפק במהרה. ואז הגיע הרגע הגורלי, השלתי מעלי את כל הבגדים, נעמדתי ערומה כביום היוולדי ועליתי על המכשיר המהולל. חמישה חודשים של ציפייה, מחשבות ותהיות הסתכמו במספר אחד פשוט בעל שלוש ספרות. המספר שהוצג היה עשרה קילו מעל המשקל הנורמטיבי שלי. הדמעות התחילו לרדת בשילוב עם צחוק מתגלגל.

הבנתי שעכשיו התירוצים נגמרו. לאורך כל הטיול אמרתי שברגע שאגיע לארץ יגמרו ההקלות בנושא. אז לקחתי את זה עד הסוף, שיניתי תזונה, התחלתי להתאמן, הוכחתי לעצמי שהכל אפשרי. כל הנפיחות ירדה, השרירים התחילו להתעצב, ועכשיו אני כבר שמונה קילו פחות, מאושרת על עצם התהליך, שמחה במי שאני ויודעת שבשינוי, עשיתי את הדבר הנכון.

אז בנות יקרות, אם יש בידיכן כרטיס טיסה לטיול הגדול, תחשבו קצת לפני, לא סתם נאמר המשפט "אנחנו תמיד משמינות שם". השינוי הוא תהליך לא קל, אחרי הכל למשקל היעד חסרים לי עוד שני קילו, וזה אחרי הרבה מאוד עבודה. אם הייתי יכולה לחזור אחורה לתחילת הטיול, נראה שהייתי עושה דברים קצת אחרת. אז לחיי העוד שני קילו הנוספים, ולחיי הבריאות שלנו.

// לין צוקרמן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לין צוקרמן

לין צוקרמן

גם הטיול לדרום אמריקה מגיע לסופו

גוף ונפש

לאחר חמישה חודשים חזרתי לארץ והדבר הראשון שבער בי היה לעלות על המשקל. אני חושבת שבאותם רגעים, הלב שלי דפק במהרה. ואז הגיע הרגע הגורלי, השלתי מעלי את כל הבגדים, נעמדתי ערומה

  • הזמן

    08:10

  • המקום

    עם עצמי

  • הטמפרטורה

    קצת חנוק

  • המוד

    ניקוי רעלים