הפעם הראשונה שלי הייתה בדיוק בזמן הנכון ובמקום הנכון; רחוק מהאוניברסיטה, רחוק מבאר שבע והסביבה והתזמון? מושלם, בדיוק יומיים אחרי שסיימתי את המבחן האחרון שלי לשנה הזו.

הפעם הראשונה שלי הייתה עם כמות האנשים המדויקת; לא בפורום מצומצם מדי שהיה גורם למבוכת שיא וגם לא בפורום המוני מידי, שככל הנראה היה גורם לי לרצות לקחת את הרגליים שלי ולברוח מהמקום כי אני לא מכירה אף אחד. 
אבל אהיה כנה ואגיד שהייתי בלחץ בהתחלה. בכל זאת, זו הפעם הראשונה שלי ואין לי מושג איך מתנהלים, מה עושים, מה מותר ומה אסור ואני די חדשה בכל הסיפור הזה, אני לא מכירה עדיין אף אחד, מה שהופך את הפעם הראשונה שלי למעט יותר מביכה.

החלטתי שאני זורמת ומה שיהיה יהיה, כי אף פעם לא סירבתי לאלכוהול ולא אעשה זאת עכשיו. בטח ובטח לא כשמדובר בסדנה של קוקטיילים על בסיס יין כשיין הוא האלכוהול האהוב עליי.
כשנכנסתי לקוואטרו, זיהיתי איזה פרצוף אחד או שניים מהאירוע הקודם ואת רב שאר הפרצופים זיהיתי מהפייסבוק. התיישבתי על אחד הכיסאות הפנויים שהיו על הבר ועד עכשיו- הכל עבר בשלום ואני בחיים. 

בתוך הבר עמד בחור בשם רוי, מדריך יינות מיקב רמת הגולן שהעביר את הסדנה. רוי הכין לנו שלושה קוקטיילים, שהמרכיב העיקרי של כל אחד מהם היה אחד מהיינות בסדרת "גמלא השמורה" של יקב רמת הגולן, המתאפיינת ביינות מעוררי חושים שיוצרו במהדורה מיוחדת ומצומצמת:
הקוקטייל הראשון נקרא Happlly apply- המרכיב העיקרי בו היה ברוט מסדרת גמלא השמורה , יין מבעבע, יבש וחמצמץ, שעורבב יחד עם וודקה בטעם תפוחים ופלח לימון. סיימתי את הקוקטייל שלי והודעתי לחברה שהאלכוהול משתלט עליי ואני נשארת לישון אצלה בתל אביב. אה, ולא הספיקה לעבור דקה עד שהכוס שלי התמלאה שוב.
הקוקטייל השני נקרא מר הורד- כשמו כן הוא, מריר. הפעם המרכיב העיקרי היה רוזה סירה מסדרת גמלא השמורה, יין יבש בעל צבע מהפנט, שעורבב עם מי טוניק, לימון ונענע. מי שאמר לי שמר זה לא טעים- טעה.
הקוקטייל השלישי והאחרון נקרא אדום של קיץ, וכשרוי הכין אותו, רמת השכרות שלי הייתה די גבוהה ורמת הקשב שלי, הייתה בדיוק ההפך. המרכיב העיקרי היה יין גמלא שמורה טמפריניו, יין אדום יבש עם טעם חמצמץ של תות ודובדבן, שעורבב עם ג'ינג'ר אייל וקליפות תפוז. משהו בסגנון של סנגרייה קרה משודרגת. 
לצד הקוקטיילים הוגשו מנות הורסות ביופיין וכמובן גם בטעמן. האלכוהול הצליח לעשות את שלו ולכן אני לא זוכרת מה היה בכל מנה, אבל טעם קשה לשכוח, אז אני יכולה להגיד שאני זוכרת בוודאות שהטורטיליני כמהין הייתה המושלמת ביותר מבין שלושת המנות.
יצאתי מאירוע הבלוגרים הראשון שלי, שהיה בקוואטרו בשיתוף עם יקב רמת הגולן ועם בלוגרים שלא היה לי שמץ מי הם (אבל יודעת בדיוק איך הם מאייתים את השם שלהם בפייסבוק ואיך נראית תמונת הפרופיל שלהם), כשאני שיכורה באופן שלא ציפיתי, שבעה ומחויכת. 

// לירון יהודה


 

Your email was successfully saved