אזזז שנה חדשה וזה. כל שנה יש את הקטע שאנחנו מנסים לקחת על עצמנו אחריות חדשה, אתגר, מטרה, וואטאבר. 
אני חשבתי לקחת לרגע את האחריות. ולהסיר אותה! 
כן כן. פעם בשנה זה מותר. מה כבר יכול לקרות?
אנחנו תמיד רצים בין דילמה לדילמה, 
מתי בפעם האחרונה הפסקנו לאכול לעצמנו את הראש? 
לא נעצור שניה?

נכון, החלטות לא יתקבלו מעצמן ובעיות לא ייפתרו אם נתעלם מהן.. 
לכן הורדתי את האחריות ממני והעברתי אותה הלאה. לקוביה.
Simple as that. אין צורך לחשוב ולהתלבט- מה שהקוביה תחליט זה מה שיהיה.

מי שקרא את הספר 'איש הקוביה' בטח מכיר את הקונספט:
קחו קוביה מהשש בש הקרוב אליכם ולפרק הזמן שתבחרו (גם אם הוא של יום אחד) תביאו אותה איתכם לכל מקום. 
נתקלתם בדילמה? הגדירו את האופציות שלכם וא-ל תחליטו! תטילו את הקוביה ותנו לה להחליט.
שחררו את עצמכם קצת מכל המחויבות הזאת. פעם אחת נו מה אתם כבדים?
אמנם הדילמות לא ייעלמו, אבל הן יקבלו כיוון אחר ולהחלטות יהיה גוון בהיר יותר. פחות כבד. פחות מחייב. אולי אפילו קצת משעשע. 

זו אחלה דרך לקבל נקודת מבט שונה לגמרי ממה שאנחנו רגילים, לפתוח את הראש, לצאת מהקופסא הבנאלית, להוריד מאיתנו קצת לחץ מהכתפיים ועדיין לדעת שאין התעלמות מוחלטת מקבלת ההחלטות. ככל שההחלטה שניתן לקוביה לקחת תהיה בעלת משקל- התועלת שלנו ממנה תגדל. 
אם יש דבר שאני אוהבת יותר בקוביה- מעבר לעובדה שאם אאפשר לה, היא תיקח ממני את האחריות (בואי כל יום כן?)- זה כל עניין הכנות העצמית. 
כי ברגע שאני מטילה את הקוביה והגורל עושה את שלו, אני יודעת (באמת של החיים) מה רציתי שיקרה ומה ההחלטה שכנראה הייתי לוקחת אם הייתי כנה עם הרצונות שלי ולא כבולה במה צריך/ מקובל/ נכון כביכול.  

אז נכון, נטרלתי את הראש והפעלתי עליו מניפולציות...
אבל אם זה גרם לי להיות כנה עם עצמי ולהבין מה אני באמת רוצה, זה נחשב מאוד אחראי מצדי להסיר אחריות פעם בשנה. לא?
שתהיה שנה טובה וש(לא) נהיה לראש:)


// מיכל ברדע

Your email was successfully saved