התיישבתי הערב בחוץ בקור הירושלמי כאשר מונחת לצידי כוס תה חמה ופתאום קלטתי שלפני 10 שנים כוס תה סימלה עבורי את תחילתו של הסוף.
"רק זקנים שותים תה", הייתי חושבת לעצמי. והנה, אני יושבת במרפסת חדרי ועושה את מה שסלדתי ממנו יותר מכל. הפכתי לזקנה באופן רשמי.
אז בכדי לא לשקוע במשבר רבע החיים ואולי כדי להתעודד קצת, הכנתי רשימה של דברים שצריך לעשות עד גיל 26.

1.    אחד ההורים חייב להציל את חייכם.
הסיטואציה – אמא שלי מעולפת על מיטת בית החולים אחרי 16 שעות של צירי לידה, אבא שלי רואה שמד החיים שלי הולך ודועך במוניטור ורץ לקרוא לצוות הרפואי. את אמא שלחו לניתוח קיסרי בהול ואבא נאלץ להתמודד עם הידיעה שיש סיכוי לא קטן שתצא לו תינוקת מתה או אוטיסטית.
אז תודה לאבא שהציל אותי עד הלום.

2.    לחיות בארץ אחרת.
אבא יצא לשליחות בהונגריה ואנחנו יחד איתו. חייתי שם עד גיל שנתיים, אפילו ידעתי לדבר הונגרית.
היום כל מה שאני זוכרת שגוֹמְבּ זה כפתור.

3.    לעבור ניתוח.
אני את שלי עשיתי ועכשיו אין לי שקדים בגרון ופּוֹליפּים (או משהו כזה).

4.    לעולם לא להדבק בדלקת גרון/הרפס/שעורה בעין (טפו חמסה).
(חצי) בהמשך לסעיף הקודם ולגמרי ראוי לציון. הספק יפה לגיל 26 למי שהצליח. כי כולנו יודעים שנגעת-נסעת, ברגע שנדבקתם באחד מאלה, there is no way back.

5.    להחליף בית (בכל מחיר).
אצלי היה במחיר שריפה. ב- 1995 הייתה שריפה ענקית בהרי ירושלים שהתפשטה גם למושב ילדותי. לאחר מכן חייתי עם ההורים כשנה וחצי בקרוואן של 20 מ"ר.

6.    להופיע ב"חדר של חני".
כילדה זה היה שיא בפני עצמו באותה התקופה.
נסענו כמה ילדים מהגן והופענו שם כפיצוי על שנשרף לנו הבית. לגיטימי.

7.    לקבל שם חיבה מביך.
נפלתי חזק על השם אוּקוּ. תשאלו את דוד שלי למה, עד היום לא ברור.

8.    לממש את שם המשפחה.
If you can't beat them join them.
אבא שלי מורה לספורט. אז מי שמבין את הקישור בין המקצוע לשם המשפחה, יכול רק לדמיין את כמות הצחוקים שהורצו על חשבוני.
ואיך אפשר שלא לרשום אותי לחוגים הקשורים לשם המשפחה – התעמלות אומנותית, טאקוונדו, בלט קלאסי, טניס, היפ הופ, ג'אז. מחייב.

9.    אחים תאומים.
למה להסתפק רק באח אחד שיציק לכם אם אפשר לקבל שניים בשביל זה?
כולם צריכים אחים תאומים. מניסיון.

10.    לעשות בגרות במחול.
לא, זה לא פשוט כמו שנראה לכם וכן, זה כלל בתוכו גם חומר עיוני.

11.    לפתח לעצמך מקסימום הרגל אחד.
כוס קפה ענקית עם אנרג'י בצד בבקשה. (אם אני לא פותחת ככה את הבוקר שלי, עדיף שתתרחקו).

12.    להתגבר על התקפי חרדה.
לכולם יש חרדה בצורה כזו או אחרת בחיים, אצלי היא קצת (הרבה) תפסה תאוצה.
התקופה הכי חשוכה בחיי, עשיתי את זה באמצעות רפואה לא קובנציונאלית והמון כוח רצון (וללא תרופות).

13.    להוציא רישיון נהיגה.
למה להיות כמו כולם ולהוציא רישיון בגיל 17? החלטתי להיות מיוחדת ולהוציא חודשיים לפני גיל 24 – מה שאומר שהיה לי מלווה רק לחודשיים. את הטסט עברתי ביום העצמאות (סימבולי משהו)
.
14.    לטייל במזרח לבד.
עזבו אתכם נשים/גברים ופחדים למיניהם, זה מאסט.
ארבעה חודשים, ארבע ארצות ואושר אחד גדול.

15.    לעשות לפחות טרק אחד.
מי שמכיר אותי יודע שאני לא אדם של טרקים ולכן יצאתי ל- 14 ימים של טירוף מוחלט בו הגעתי לגובה 5,416 מטר בטרק סובב האנאפורנה בנפאל (לא פשוט).

16.    לשנות פרספקטיבה.
מאדם שלילי מאוד, הפכתי לחיובית ויש מאחורי זה סיפור שלם (אבל מגבלת המילים חוגגת).

17.    להיות בכמה שיותר ארצות (חוץ מישראל כמובן).
הייתי ב- 14 ארצות (כן, חוץ מישראל).

18.    לעזוב את הבית.
זה קרה בגיל 25. אמא עד היום מכחישה.
(אוהבים אותך אמא.)

19.    התגברות על פוביה.
לי יש פוביה מטורפת מעכבישים ולאחר שיצאתי מהבית, הבנתי שאני לא יכולה לצעוק יותר לאבא שיגיע להציל את חיי (שוב) ואין ברירה, אצטרך להיות גיבורה בעצמי. אז היום אני מצליחה לטאטא אותם מחוץ לבית.

20.    לעשות קעקוע/ים.
אני עשיתי שניים בהפרש של יומיים, בתאילנד, בספונטניות. לא  מתחרטת על שום מחט. והתגברתי על עוד פוביה על הדרך – מחטים.

21.    הטרדה מינית מג'וק.
מבולבלים? גם אנחנו. לונג סטורי שורט – ג'וק מצא דרכו לתוך מכנסי ה- ב' שלי בצבא, לסיפור אין סוף טוב ונוספה לה עוד פובייה, הפעם מג'וקים. עליה עדיין לא הצלחתי להתגבר.

22.    להציג משהו אישי שלך על במה.
הקראתי שיר שלי ברעד והתרגשות אדירה. אחד השיאים האישיים הכי טובים שהגעתי אליהם לאחרונה.

23.    להיכנס למינוס בבנק.
סתם כי חייבים איזה ריגוש בחיים.

24.    לטפח התמכרות אחת.
מכורה למוזיקה. אז אם אתם לא אוהבים (איך אפשר?), אני הולכת ממש לעצבן אתכם.

25.    להיות צמחוני/ת.
בין ההחלטות הכי טובות שעשיתי בחיים ועזבו לרגע אידיאולוגיה, זה השפיע על הגוף שלי בצורה מדהימה.

26.    למנן בצריכת מוצרי חלב.
לא, לא באתי להטיף לכם. אבל מעצם ההפחתה שלי באכילת/שתיית מוצרי חלב נפתרו לי כמה תופעות לוואי שהגוף ייצר. כמו ליחה, צרבות, נפיחות, חוסר נעימות כללית בבטן וכו'. 

אז עברתי דבר או שניים בחיים.
יאללה, נתראה עוד 26 שנים לעוד איזו רשימה.
 
// מיכל רץ
 

Your email was successfully saved