בחלקו הראשון של הפרולוג דיברנו על חשיבות הבחירה בחיי היומיום בכלל ובמלחמת הקונסולות בפרט, ועמדנו על ההבדל במחיריהן ושאיפותיהן הפונקציונאליות כפי שמהוות פקטור באחת המערכות של המלחמה - הפס4 במעט זולה יותר, כנראה בגלל שאיפות "כיבוש הסלון" של הבוקס-1, שמלבד קונסולת משחק מתיימרת גם לשמש כמערכת בידור מהשורה הראשונה.

 

מלבד המחיר, חזית חשובה נוספת במלחמה שמעסיקה כל אחד מאנשי צמד הקונסולות בכל דקה היא הפריצות. ובכן, על אף שתעשיית המשחקים ניזוקה הכי פחות מזיופים בתעשיית המדיה (לעומת תעשיית המוסיקה, הסרטים ועוד), הרבה מהמהלכים בקרב יושפעו בראש ובראשונה מתוך המלחמה בהאקרים. הדוגמא הבולטת ביותר למהלך שכזה הייתה טרם ההשקה הרשמית, כשהבוקס-1 הודיעה שתחייב כל קונסולה להתחבר לאינטרנט לפחות פעם אחת ביום, זאת ממש לא כדי לחשוף בכוח את הגיימרים לאפשרויות המשחק השיתופיות השונות, לחנות המשחקים הווירטואלית ועוד, אלא כדי לעמוד על המשמר.

כמו שוטר שאוזק עצמו לאסיר שיוצא לחופשה, כך רצתה מיקרוסופט לחדור מדי יום לוורידי הקונסולה המועדת לפורענות שלה, להריץ בה סריקה מכף רגל ועד ראש, לבדוק את הנתונים הטכניים ולהזין בעדכונים שוטפים, זאת על מנת להיות עם היד על הדופק ולעלות על קונסולות שהתעסקו איתן.


בעקבות ביקורות קשות מצד גיימרים וצידוד בפס4 שהודיעה כי לא תדרוש דבר דומה, משכה מיקרוסופט את הסנקציה, וזה לא דבר של מה בכך. זה רק מעיד עד כמה המלחמה בפריצות היא עניין מסובך, שאין בו רק אמת אחת. במידה ומיקרוסופט הייתה משאירה את הדרישה על כנה ובודקת כל קונסולה פעם ביום, קשה להאמין שמישהו היה מצליח לפרוץ את הקונסולה.

כך מיקרוסופט אמנם הייתה מרוויחה את הכסף של מכירת משחקים מקוריים בלבד, אבל זה היה גורם לכך שהיא הייתה מוכרת פחות מכשירים מאשר סוני, ונשארת מאחור. ההצלחה של הקונסולה נמדדת בשילוב בין מכירות לבין מלחמה יעילה בזיופים, למכור כמה שיותר מכשירים, ולהקשות עד כמה שניתן על זיופים. הדבר בא לידי ביטוי במלחמה האחרונה בין הפס3 לאקס בוקס 360, תיאור מפורט של האירועים יגיע בפוסט שיעלה בעוד מס' שבועות - "מלחמת הקונסולות: תולדות הסכסוך".

החזית השלישית במלחמה היא הבלעדיות על משחקים - משחק שיוצא לקונסולה אחת ולא למתחרה (כמו ערוץ טלוויזיה שזמין ביס ולא בהוט). בשביל הקונסולה זה דבר נהדר, יתרון מסחרי מהשורה הראשונה, ואת הגיימרים זה יכול לדכדך ולשגע, עד שלעתים חולפות מחשבות "גזורות" של לרכוש את שני המכשירים וזהו. כשהמלחמה נמצאת רק בחיתוליה והגיימרים מתלבטים, יצירת יתרון בחזית זו חשובה לאין שיעור, ושתי החברות מפרפרות בעניין, בין אם להשיג הסכמים בלעדיים לשנים הבאות, או לרכוש חברות פיתוח ופשוט לשלוט בהן.


הבלעדיות מביאה אותנו לעניין העיקרי שלשמו התכנסנו - המשחקים. מספרם כמובן קטן, אבל בניגוד לקונסולות הם כבר בארץ ומחכים בחנויות. מדובר בעיקר על משחקים של הכותרים המובילים, "ניד פור ספיד" "פיפא", "באטלפילד" ו-"אנ.בי.איי". איך המשחקים נראים? לא משהו מיוחד - יחסית לפוטנציאל כמובן, אבל הדבר טבעי, חברות הפיתוח פשוט יצטרכו זמן להסתגל לטכנולוגיה החדשה ולנצל את יתרונותיה. זאת עוד סיבה שלא צריך להתערב מיידית במלחמה ולרוץ לקנות את אחת הענקיות, צריך סבלנות, לראות לאן נושבות הרוחות, ללמוד מטעויות של כאלה שכבר רכשו. זה לא שזמן ההמתנה יעבור בשעמום, כמובן שצמד הקונסולות של הדור הקודם ימשיכו להימכר ומשחקים חדשים ימשיכו לצאת כל העת, והכי טוב - יהיה זה במחיר זול יותר מאי פעם.

אבל חסל דיבורים, נגמר זמן הגישושים, אחת מהשתיים עולה ארצה בשבועיים הקרובים, זאת תהיה הפס4. יש לקבל את פניה בצורה ראויה, לחוש את חום גופה, לתהות על קנקנה, אני אהיה שם.

//סלי סבג

 


Your email was successfully saved