בשבוע שעבר הייתי בפסטיבל ״פשוט״ באשרם במדבר. למי שלא מכיר, מדובר באירוע המתקיים פעמיים בשנה למשך ארבעה ימים והוא כולו בעירום - המשתתפים, המנחים, האחראים - כולם עירומים. זו הייתה הפעם הראשונה שלי שם ובדרך כלל לא הייתי מעזה ללכת לדבר כזה. פשוט התחלתי לתרגל יוגה בעירום לאחרונה וזה עשה לי כל כך טוב, שהפסטיבל נראה לי פתאום כמו משהו הגיוני ללכת אליו. 

מרגע שהגעתי ועד הרגע שעזבתי, הייתי עירומה כביום היוולדי ואני חושבת שכבר הרבה זמן שלא הייתי כל כך מאושרת. היות והחוויה עוררה לא מעט שאלות בקרב הסביבה הקרובה שלי, החלטתי לרכז אותן כאן ולענות על כל הפרטים שרציתם לדעת ולא העזתם לשאול...
האם חייבים להיות עירומים שם כל הזמן?
לא, היו המון אנשים שהיו לבושים במהלך כל הפסטיבל ואף אחד לא שפט אותם על זה. מי שבוחר להיות לבוש, לבוש ומי שבוחר להיות עירום, עירום. מי שמפריע לו שיש סביבו אנשים עירומים - שלא יבוא לפסטיבל ומי שמפריע לו להיות עירום כשיש אנשים לבושים לידו, שישאל את עצמו למה.

מי היה שם? 
בגדול, הקהל התחלק ל-3 קבוצות עיקריות - קבוצת ה"נודיסטים" או "נטוריסטים" שפשוט אוהבים להיות עירומים. אני לא מבינה אותם או מתחברת לגישה שלהם, אבל הם פשוט אוהבים עירום ואורגיות. הם היו מהאנשים שכל הזמן העירו להם לא לעשות סקס בציבור, כי סקס זה מדהים, אבל בפסטיבל מותר לקיים יחסים רק בפרטיות. בכל זאת, זו לא מסיבת אורגיות. הקבוצה השנייה הייתה מורכבת מכל מיני אנשים צעירים בני 20-29 שמחפשים את עצמם ובאו לבדוק מה הקטע עם כל העירום הרוחני הזה והקבוצה השלישית היו אנשי רוח, שבאו לחוות חוויה רוחנית והעירום, הוא בכלל לא פקטור עבורם. 

האם היה סקס בכל מקום?
באופן אישי לא ראיתי אפילו פעם אחת מישהו עושה סקס בחוץ, אבל גם לא משכתי אליי את האנרגיה הזו ולכן זה לא קרה. מי שבא עם חששות מלראות סקס, כנראה ראה סקס כי זה מה שהוא משך אליו. אני כן יכולה לומר שבכל לילה לפני שהלכתי לישון, שמעתי עשרות זוגות עושים אהבה, גניחות סקסיות והרבה אהבה ועבורי לפחות, זה היה מאוד מחרמן ונעים לשמוע. הייתה שם אווירה של אהבה, אבל, לא אהבה סליזית אלא אהבה אמיתית, טהורה, ללא תנאים וללא תחפושות. מרגש. 

האם ראית מישהו שאת מכירה?
כן. אני לא אציין מי, אבל אני כן יכולה לומר שהמפגש לא היה מביך בכלל מאחר ושנינו היינו עירומים! צחקנו על זה ששנינו הגענו למקום הזה, על זה שאנחנו עירומים, התחבקנו ונפרדנו לשלום. לי זה לא היה מביך בכלל וגם לא לאדם שפגשתי. האמת שפגשתי עוד מישהו שם שהיה עירום, והוא מכיר את האדם הראשון שראיתי, אבל לא סיפרתי לו עליו מתוך ההנחה שאם הוא צריך לפגוש אותו, זה יקרה ואם לא, אין סיבה שיידע שהוא היה שם ממני.
למה בכלל צריך להיות עירומים ליד אנשים אחרים?
העירום משחרר, מרפא, הוא מחזיר אותנו לילדות, לאותם הימים בהם הסתובבנו כל הזמן עירומים כי ככה היה לנו הכי כיף ונעים, לימים לפני שהתחלנו ללבוש כל מיני מסכות ותחפושות, לפני ששכחנו מי אנחנו והפכנו לגרסת הצל של עצמינו. העירום הוא הכי טבעי ומופלא שיש, הוא לא חייב להיות מיני או מגרה, אבל הוא כן יכול לעשות מאוד טוב להמון אנשים. אני באופן אישי הרגשתי כמו אלה כשהסתובבתי ברחבי הפסטיבל וזה שחרר לי המון חסימות שהיו לי בנוגע לגוף, למיניות ולנשיות שלי. אגב, התחלתי גם ללוות אנשים שרוצים לבוא לאירועים בעירום אבל מתביישים או מתפדחים כי לפעמים, מספיק שיש עוד אדם אחד שרואה אותך, כדי לעשות את הצעד הבא. 

תצטרפו אליי למסע הבא? 😉

// נטלי להב
 

Your email was successfully saved