בזמן האחרון אני קוראת על ההומואים, שנלחמים על הזכות שלהם להיות הורים כמו כולם, ועל הפוליאמוריות שמתלוננות על זה שהן לא מצליחות להתמודד עם כל כך הרבה בני זוג. רק אנחנו, הרווקות, לא מבינות איך יכול להיות שעוד לא מצאנו גבר אחד, עזבו אתכם שניים או שלושה! 

אני חייבת לומר שעם כל מה שקורה היום ברשת, אני מרגישה ממש בקבוצת מיעוט מקופחת. כאילו העולם שכח מהנשים הרווקות שרק רוצות למצוא אהבה, כאילו המאבק שלהן לא חשוב או לא אמיתי. אנחנו נצא לרחובות ונעשה מחאה על הזכות של הגייז להביא ילדים לעולם בזמן שאנחנו נרקבות בבית יחד עם הביציות שלנו, ושואלות את עצמנו מה עשינו לא נכון בדרך.

והנה, ט״ו באב הגיע, חג האהבה, היום הרומנטי ביותר בלוח שנה העברי, ובמקום לחגוג את האהבה שיש לנו בחיים, אנחנו עוד יותר מתמרמרות על זה שאנחנו לבד, בודדות ומסכנות, בזמן שכל הזוגות חוגגים את האהבה שלהם. אבל אני רוצה לספר לכן סוד….החיים שלהם? לא כאלה ורודים כמו שזה נראה מהצד. רוב הזמן אנשים מתעסקים בלמצוא אהבה או בבגידות, פרידות ופוליאמוריה. כמעט ולא מדברים בתקשורת על הזמן בין לבין, בין הרגע שאת רווקה לבין הרגע שנמאס לך מבעלך המסריח והדוחה ואת יוצאת לחפש בחור אחר ליהנות איתו במיטה.

נדמה שרוב האנשים קופצים מרווקות היישר לחתונה ולגירושים בצורה כל כך מהירה, שהם לא מצליחים בעצמם להבין מי נגד מי. אני רואה בפייסבוק קבוצות של היכרויות וקבוצות של פוליאמוריה, אני לא רואה קבוצות שחוגגות את האהבה הזוגית והרומנטית שלהם… האם זה יכול להיות בגלל שאני בעצמי לא בזוגיות ולא צירפו אותי לקבוצות האלה? או שאולי פשוט אין קבוצות שחוגגות אהבה זוגית?כנראה שאין קבוצות כאלה, כי אנחנו כל החיים בחיפוש אחר משהו ובכל פעם שאנחנו מגיעים למשהו הזה, אנחנו עדיין לא מרגישים מסופקים ורק ממשיכים לחפש משהו אחר, בתקווה שאולי זה יבוא לנו את האושר לחיים. 

מדובר במירוץ ללא קו סיום. את רווקה ולא טוב לך אז את מחפשת חבר, יש לך חבר אבל לא טוב לך, אז אתם מתחתנים, יש לך בעל אבל לא טוב לך, אז אתם מביאים ילד לעולם, את אימא עכשיו, יש לך בעל, בית, משפחה – כל מה שרצית!! ועדיין, לא טוב לך. את עושה סקס שלוש פעמים עם בן זוגך, אבל לא נהנית. את פותחת את הנישואים לעוד גברים, ולא מסופקת. 

זה אף פעם לא מספיק! תמיד נרצה יותר, כל עוד האושר שלנו והסיפוק שלנו יגיעו ממקורות חיצוניים כלום אף פעם לא יספיק באמת. איפה זה נגמר? איפה עובר הגבול? מתי אתחיל ליהנות ממש שיש לי, במקום לרדוף אחרי מה שאין לי, בתקווה שזה מה שייעשה אותי מאושרת?

ברגע שאתחיל לאהוב את עצמי, מתי שאהיה החברה הכי טובה שלי, של הגוף שלי, של איבר המין שלי, של הסביבה שלי, של העבודה שלי… מתי שאתחיל לחיות ממקום של אהבה במקום ממקום של חוסר. מתי שאפסיק לחשוב שרק כשיהיה לי ככה או ככה אני אהיה מאושרת ואתחיל להבין שאני כבר היום נמצאת במצב של אושר ומפה זה יכול רק להשתפר. 

את רווקה? תהני מהחופש שלך!!! כשתהיי נשואה תחלמי על הימים בהם היית יכולה לשכב עם מי שרק היה בא לך. נשואה אבל לא מרוצה מחיי הנישואים שלך? תגידי תודה שיש לך בן זוג אוהב ותעבדי יחד איתו על חיי המין שלכם במקום ישר ללכת לפתרונות קלים מחוץ לנישואים. לא רוצה להיות אימא? אל תהיי! רוצה להיות אימא? תהיי! תעשי מה שבא לך, מה שעושה לך טוב, אבל העיקר שתעשי את זה קודם כל ממקום של אהבה לעצמך.

לאתר של נטלי >>
// נטלי להב
 

Your email was successfully saved