בראשית מ"ד, י"ח- מ"ז, כ"ז

במסורת היהודית, מצרים התקבעה כארץ רשעים עויינת ומשעבדת של בני ישראל. נכון שהדוגמאות קיימות מתקופת התנ"ך ועד העת החדשה, אך ישנן גם דוגמאות אחרות. בפרשת ויגש ניתן לקרוא על הכנסת אורחים מפתיעה של מצרים את בני ישראל, למרות המצב הקשה בו מצרים נמצאה.

אך פרשת ויגש ממשיכה את פרשת מקץ, ועל כן ראשי הפרקים: לאחר מאסרו של בנימין על ידי יוסף הרמאי, יהודה אחיו מתחנן על נפש אחיו הצעיר ומספר ליוסף המתחזה את קורות המשפחה. יוסף נשבר וחושף את זהותו, ושולח את אחיו המצויידים בכל טוב להביא את אביהם יעקב מצרימה, שם ישנו איחוד מרגש. הפרשה סוקרת את כל צאצאיו של יעקב, שבעים במספר, היורדים דרומה ומתיישבים בארץ גושן. יוסף ממשיך בתפקידו כפרנס הארץ כולה וקונה את אדמות המצרים לפרעה.

כאמור בפרשת מקץ, מצרים וכנען מצויות בעיצומה של בצורת קשה וארוכה. מצרים אמנם התכוננה לבצורת בניצוחו של יוסף, אך גם שם החיים בדוחק. עם זאת, ולמרות הצמצום בו חיים המצרים, יוסף מביא את משפחתו הענקית כולה למצרים ומבקש מפרעה להניח להם להתיישב בה:

"וַיָּבֹא יוֹסֵף, וַיַּגֵּד לְפַרְעֹה, וַיֹּאמֶר אָבִי וְאַחַי וְצֹאנָם וּבְקָרָם וְכָל-אֲשֶׁר לָהֶם, בָּאוּ מֵאֶרֶץ כְּנָעַן; וְהִנָּם, בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן. " (מ"ז, א')

פרעה, זה שאמון על רווחת תושביו המצויים במשבר כלכלי חמור המאיים לא רק על מוסדות השלטון, אלא על חיי נתיניו ממש, לא שואל יותר מדי שאלות, ומקבל אל ממלכתו גם את משפחתו של יוסף כולה, ואף נותן להם חבל ארץ:

"וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אֶל-יוֹסֵף לֵאמֹר:  אָבִיךָ וְאַחֶיךָ, בָּאוּ אֵלֶיךָ. אֶרֶץ מִצְרַיִם, לְפָנֶיךָ הִוא--בְּמֵיטַב הָאָרֶץ, הוֹשֵׁב אֶת-אָבִיךָ וְאֶת-אַחֶיךָ:  יֵשְׁבוּ, בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן--וְאִם-יָדַעְתָּ וְיֶשׁ-בָּם אַנְשֵׁי-חַיִל, וְשַׂמְתָּם שָׂרֵי מִקְנֶה עַל-אֲשֶׁר-לִי. " (מ"ז, ה'- ו')

אם כך, פרעה מקבל אל ממלכתו הענייה פליטים כנעניים הבורחים מפאת חרפת רעב בארצם. הם לא מאויימים על ידי צבאות זרים, הם לא נרדפים על סמך מוצאם האתני, פשוט רעבים.

לעומתם, ואני לא נכנס לשיקולים כלכליים מאחר ואני לא כלכלן ולא מבין בזה הרבה, מדינות רבות מסרבות לקלוט פליטים בימינו אנו, למרות שאותם אנשים מבקשים מקלט מסכנות איומות של עינויים ואף מוות.

מדינת ישראל למשל, מתעמרת במבקשי המקלט המצויים בה (כמעט ואין חדשים מאז בניית הגדר). מבקשי המקלט אצלנו לא זוכים לשיחה עם ראש הממשלה כפי שבני ישראל שוחחו עם פרעה, הם לא מקבלים דיור ציבורי כפי שיעקב ובניו קיבלו במצרים, אלא להיפך- חלקם מושלכים למאסר כמו ב"מתקן" חולות, הם נשלחים כביכול בהסכמה וכביכול למדינה שלישית, שם רבים מוצאים את מותם, והם מנועים מקבלת שירותי רווחה בסיסיים פה בישראל.

לפעמים, למדינת היהודים קל להתעלם ממורשתה ההיסטורית, ולבחור את הנקודות ה"יהודיות" הנכונות לה ביותר לפי השקפה פוליטית נוכחית, ולא להעמיק בלימוד המסורות הרחבות.

// ניב סוניס

Your email was successfully saved