אתחיל מהסוף - אני מלמד בבית ספר מעולה, עם צוות מעולה ותלמידות ותלמידים מהממים בצורה יוצאת דופן שאני פשוט אוהב, באמת.
אני מלמד בבית ספר בדרום תל אביב, שעל פניו הוא הכי רגיל שיש - גדול, ממלכתי, לא ממיין תלמידים לפני קבלתם אלינו ולא גובה תשלומי עתק כמו בתי הספר החצי פרטיים.
במקרים רבים בהם אני מספר היכן נמצא בית הספר שלי, ישנן שתי תשובות רווחות. האחת היא בעצם שאלה, "זה בית ספר טוב?" והשנייה היא משהו בסגנון "קשה אצלכם" בווריאציות שונות. שתי השאלות יכולות להרתיח אותי (בטח אם זה לפני הקפה של הבוקר כמו היום, כזה שחור של חדר מורות).

מה מגדיר בית ספר טוב? בית הספר שלי, למשל, מתאפיין בצוות מופלא, תלמידים מהממים והורים שהם בכלל חומר משובח במיוחד. כשחיפשתי בית ספר לקראת סוף הלימודים שלי באוניברסיטה, חיפשתי חדר מורות שהוא גם בית, עם שיתוף פעולה ועבודת צוות. רבים אמרו לי שאני חולם, שאין דברים כאלה. והנה, מצאתי שיש, ועוד איך - צוות המסור לעבודתו, עובד עד שעות הלילה הקטנות, צוותים שעובדים יחד ואפילו עושים זאת מעבר לשעות הלימודים (הצוותים שאני בהם מעדיפים כוסות קפה ואוכל בחוץ כדי לבדוק מבחנים יחד, למשל).

ילדים טובים? זה עונה גם על תשובת "קשה אצלכם". הילדים שלנו מהממים! סקרנים, מצחיקים, מרגשים, כנים, שאפתנים, רוצים לטרוף את העולם. אתם חושבים שזה שהם מדרום העיר הופך אותם לפחות טובים? להיפך! השיחות בגובה העיניים, הלימוד והצחוקים משולבים זה בזה ולא נדיר אפילו לשמוע את המילה שלא נוכחת אולי בצפון העיר, בגבעתיים או ברמת גן - "תודה". בשלוש וחצי שנותיי פה אני לא זוכר מקרי אלימות משמעותיים, ואם היו הם היו באמת קטנים וטופלו באופן מיידי ויסודי.

מה לגבי ההורים? אגלה לכם סוד, אין בונוס גדול יותר בעבודה כמורה מאשר הורים מסורים, וכמה שההורים אצלנו מסורים. בניגוד לבתי הספר בצפון העיר, ההורים לא מרגישים שהם רוצים לנהל אותנו, אלא שהם רוצים בטובת ילדיהם וסומכים על המקצועיות שלנו. ברור שיש לפעמים תלונות והתערבויות, אבל זה בסדר וחשוב - הם פועלים למען הילדות והילדים, אבל בית הספר הוא מקום שרוחשים לו כבוד לצד ביקורת פה ושם, ולא להיפך. הם מתעניינים בשיעורים, בתכנים, בהיעדרויות, בהצלחות, בציונים ובמה לא. השיחות וההתכתבויות שלי עם הורים יכולות להיערך לאורך כל שעות היום. ההבדל הוא בגישה.

ובסוף בסוף בסוף, כי זה חשוב אבל לא הכי חשוב, יש לנו אחוזי זכאות לבגרות מצויינים (מעל 94% בכל השנים שאני כאן) ואפילו זכינו בפרס החינוך הארצי.
אחרי חוויית הוראה לא פשוטה בבית ספר בירושלים, כשעברתי לתל אביב חיפשתי בית ספר שאנשים בסביבתי היו קוראים לו "טוב", שבמילים אחרות הם מתכוונים לבית ספר של אשכנזים עם הורים ממעמד בינוני-גבוה. במקרה הגעתי לבית הספר שלי, ובכל בוקר כשאני מגיע אליו אני אומר תודה לאותו צירוף מקרים שהביא אותי הנה.

#המקצוע_הטוב_בעולם
// ניב סוניס

Your email was successfully saved