כבכל שנת הוראה שמתחילה אי שם בספטמבר, סופה מגיע ביוני, ספק בהפתעה וספק בתום ציפייה ארוכה. מה שבטוח הוא שתמיד נאמר שהשנה הזו עברה מהר.

בתחילת השנה הייתי מלא חששות, ציפיות ורעיונות. כיתה אחת שלימדתי הייתה חדשה, שתי כיתות שכבר לימדתי בשנה שעברה וכיתת החינוך שלי שגם איתה הייתה זו השנה השנייה מתוך שלוש. לכל הכיתות היו לי תכניות גדולות וציפיות מפה ועד החרמון בערך. חלקן יצאו לפועל, חלקן ממש לא, וחלקן באופן חלקי בלבד. וזה בסדר. 

אין ספק שהשנה הזו הייתה אחת העמוסות - שלוש שכבות, כיתת חינוך אחת, שני מקצועות (תנ"ך והיסטוריה, כשלכל שכבה תכנית לימודים אחרת), טיול שנתי, אינספור מבחנים ועבודות, ימי הורים, המון המון המון שיחות והרשימה יכולה להמשיך ולהתארך.

שלא תבינו לא נכון, אני לא מתלונן על העומס בעבודה שלי (כלומר, אני ממש כן, אבל זה בשוטף, במיוחד בבדיקת עבודות ומבחנים), כי אין ספק שזה המקצוע הטוב בעולם. על איזה עוד מקצוע ניתן לומר שאדם צוחק בכל יום? מתרגש בכל יום? מנהל שיחות משמעותיות על בסיס קבוע וזוכה שנערות ונערים יפתחו בפניו קצת מליבם? 

כתלמיד לא הרגשתי את זה, אבל יש פה קטע מוזר. אני מלווה תלמידות ותלמידים שנה, שנתיים ולפעמים גם שלוש, ובסוף יוני הם ילכו לדרכם, ואני אמשיך באותו המקום. ברור שדברים ישתנו, ברור שהעבודה סופר מגוונת, אבל אנחנו עוברות ועוברים יחד תהליכים די משמעותיים (גם אני, לא רק התלמידים), ולרוב זה פשוט פוסק בסוף י"ב. 

מאחר ואני גרוע בשמות אני יודע שדי מהר חלק מהשמות ייעלמו, ויש לי הרבה תלמידות ותלמידים אז אני בטוח שלא את כולם/ן אני אזכור. יותר מזה, בכל שנה מתווסף עוד מחזור לבוגרים שלי, אז אני בטוח שאני גם אתבלבל בשנתונים. מה שכן, אני יודע שכמעט כל אחת ואחד מהם השאירו בי חותם כלשהו, גם אם קטן, ואני יכול רק לקוות שגם אני השארתי משהו קטן בהן/ם. 

זה נשמע אולי כמו סוף שנה שיש בו קצת עצבות, ואכן יש פה מן המלנכוליות, אבל סוף השנה הוא אירוע משמח. הילדות והילדים שלי כבר בדרך לעולם המבוגרים כשהם מגיעים מוכנים פחות או יותר, אני מסיים בתחושה טובה של סיפוק מהתהליכים שעברנו, ואל תשכחו את הדובדבן שבקצפת – בעוד הם ילכו לצבא או לשנת השירות, אני יוצא לחופש הגדול!

ביוש לוח וטושים, ביוש מערכי שיעור, להתראות שיחות עם הורים ונזיפות על הברזות, bring it on שנה חדשה, אבל רק בעוד חודשיים!
#המקצוע_הטוב_בעולם  

// ניב סוניס

Your email was successfully saved