תגידו...
הלב שלכם נשבר פעם?
בטוח שלרובכם עכשיו נפלט גיחוך קטן.
למי לעזאזל לא נשבר הלב?
היום הנוראי הזה שהעולם ממשיך להתקיים כשהחיים שלכם מתפרקים.
פאקינג האדם שהכי אהבתם בעולם עוזב, או שהוא נותן לכם סיבה לעזוב, וזה הרבה יותר כואב.
הרגשת הבדידות הזאת, כאילו שאין לך אף אחד יותר בעולם,
כאילו שכולם נטשו אותך.

לי נשבר הלב כבר פעמיים או שלוש, מי כבר סופר?
לא עכשיו, במהלך החיים, אבל זה לא באמת עובר.
כן, הזמן מרפא ה כ ל
רק לא את החלק של החרדות, של הפחדים, הסיוטים, הציפייה לעוד ריב,
אכזבה ואז פרידה,
כי ככה את פאקינג רגילה.

כן, לפעמים מתגברים על הריבים,
סולחים על המילים אבל לא שוכחים,
וכשנשארים יחד כשלא באמת הכול מושלם כמו בתמונה, אז זה נגמר -
לאט לאט, אבל בהבטחה.
לי נשבר הלב בדיוק כשסיימתי להרכיב אותו,
שנים של אימון, של עמידה מול הראי, חיוכים מזויפים, הבטחות והתנחמות בכאב של אחרים,
כי איך תמיד אומרים:
״ישנן צרות גדולות יותר״.

ומי אני בכלל שתבכה על איזה אידיוט שפעם אהב אותי ועכשיו עזב,
אבל וואלה כן,
זה היה כמו סוף העולם וכל מה שרציתי אז זה לרחם על עצמי ומי יבוא ויגיד לי ׳די׳?
זה כואב!!!
כן, זה שורף בנשמה.
ונכון, נכון שהיום אני מאוהבת במישהו חדש, ומי זוכר מה היה לפני שנה, שנתיים או חמש?
מסתבר שהגוף זוכר, הראש זוכר - כי הצלקות נשארות,
ונשארו שאריות של רעל שמרעילות את התאים הנוצצים והחדשים שלי.

אני מתה מפחד.
להיות שם שוב, להיכשל, להיפגע
להיעזב, להרגיש לבד, בודדה
ולפעמים הדמעות רוצות לפרוץ החוצה, אבל למה? למה דווקא עכשיו? אני מאושרת.
באמת.
אני לא רוצה לפחד, אני לא רוצה לחיות בעבר,
אני רוצה להמשיך לאהוב,
להתעורר כל בוקר לצד האיש שלי,
זה שיודע מה מצחיק אותי ומה פחות,
זה שדואג שאהיה מאושרת, שארגיש מיוחדת.

זה שיודע מה אני אוהבת לאכול ומה פחות, אבל מצליח לשכנע אותי לפחות לטעום.
האדם שמחבק אותי בלילה ושנייה לפני שאני נרדמת עוטף אותי בנשיקות,
האדם שבחרתי לאהוב ולקבל את האהבה שלו בזרועות פתוחות,
זה האדם שמכיר אותי כמעט יותר טוב מכולם -
אז ממה אני כל כך חוששת?
אני מחליטה היום להיפרד מהעבר,
לא להיזכר בו, לא להתעסק בו, לא לחפור בו עוד,
פשוט ליהנות משנינו עכשיו, מהאהבה הזו.

כי היא כאן, היא כאן עכשיו
ואולי גם לעולם?
אני יודעת שגם אתם חוששים
כי זה מפחיד נכון?
זה מפחיד לנסות שוב אחרי כל כך הרבה פעמים בהן הלב נשבר.
אבל בבקשה, אל תתנו לפחד לשתק אתכם,
אל תתנו לו לקחת ממכם את ההזדמנות לאהוב.

// ניקול בנימין

Your email was successfully saved