באחד השיעורים בקורס הייעוץ הזוגי במכון פתרונות, הנושא הנלמד היה הסכם ממון כחלק מגישור משפחתי. לפעמים זוגות מחליטים על הסכם ממון טרם החתונה, או כשהם חיים כידועים בציבור ללא מיסוד הקשר באופן רשמי. הסכם הממון עלול לגרום לתחושה לא כל כך נעימה אצל בן הזוג שאמור לחתום על הדבר הזה, כאילו שהאהבה "נמדדת". בדרך כלל זה קורה כשאחד מבני הזוג מגיע לזוגיות עם נכסים, והוא רוצה להבטיח שהם ישארו שלו במידה והקשר לא יצלח. מזל שהאוסף היוקרתי של התיקים והנעליים שלי לא יכולים להיות חלק מההסכם.

אם את מתחתנת בגיל 20, יכול להיות שתהיי יותר נחרצת ותתנגדי להסכם, תעמדי על שלך ואף תהיי מסוגלת לפרק את הקשר כי אהבה לא "מודדים" בכסף. מגיל 30 את כבר חותמת לגמרי, ויכולה לבזבז את הכסף תוך כדי הנישואים... רק תרחיקי ממנו את פירוט האשראי כדי לשמור על שלום בית. דוגמא לכך אפשר למצוא אצל ניקול ריידמן, שנהנית מהחיים הטובים עם בן זוגה האוליגרך, ואפילו לכלב שלה יש יהלומים על הקולר. מסתבר שגם על כלב אפשר לעשות הסכם ממון.

יש זוגות שמגיעים לגישור משפחתי טרם הנישואים. אם יש ביניהם הבדלים מהותיים מידי, כמו למשל באורח החיים – דתי או חילוני, או אי הסכמה על אופן גידול הילדים שטרם נולדו, אפשר להמליץ להם מלכתחילה שלא להתחתן. מכיוון שאני בנאדם חילוני, לא אראה את עצמי ממסדת קשר עם אדם דתי כדי לא לגרום לו "לכפור", וגם כדי לא לגרום לעצמי לעשות דברים שאני לא באמת מאמינה בהם, כמו למשל לא להשתמש בחשמל בשבת. מבחינתי צפייה בטלוויזיה זה מנוחה (אם לבני ישראל היתה טלוויזיה בתקופת התנ"ך אני מניחה שאלוהים היה מרשה להם לצפות ככה בפנאן), ואין בעיני הגיון בלחכות כמה שעות בין בשר וחלב, מקסימום אני מחכה כמה שניות עד שפותחת את העטיפה של המגנום.

בפרידה האחרונה שחוויתי אומנם לא חתמנו על הסכם ממון, אבל כל הרהיטים בדירה נשארו אצלי כי הם היו שלי. ולמרות שרכשנו את שואב האבק במשותף הוא נשאר אצלי למשמורת מלאה, ללא שום הסדרי ראייה. וכמובן שכל התיקים שלי והנעליים נשארו אצלי, בזה אף אחד לא יעז לגעת. אבל נותרתי עם שכר דירה שהיה גדול עליי, ועם פרידה שהיתה ענקית עליי. יום למחרת הפרידה הגעתי כרגיל למשרד אחרי שנשבעתי לעצמי שלא אפרוץ בבכי, אבל אז המזכירה אמרה לי בוקר טוב ומיד נהר הירדן עלה על גדותיו.

הנסיך הארי ומייגן מרקל לא חתמו על הסכם ממון, וכך גם לא הנסיך וויליאם וקייט. האם זה הסוד להצלחת הקשר? אני עדיין תוהה אם חתימה על הסכם כזה מהווה מוקש עבור הזוגיות, או שהיא אמצעי זהירות נחוץ במקרה שמערכת היחסים לא תעלה יפה בהמשך. יש כאלה שחוששים מזוגיות... אבל ברגע שחותמים על הסכם ממון, מה הדבר הכי גרוע שכבר יכול לקרות, שזה יצליח?

// סיון ליבוביץ

Your email was successfully saved