שום דבר לא באמת מכין אותך להודעות מהסוג הזה כשאתה עושה 'פניות גולשים' בתור מנהל תוכן. הגילוי המרעיש הזה שילד בן עשר יכול להימצא עמוק בתוך ההרגלים שהוא קיבל מההורים, מהחברים, מהסביבה שלו, ולאמץ לעצמו דעות שהוא לא מבין. איזה הומואים או לסביות פגש הילד הזה? את מי הוא מכיר? מה הוא באמת יודע עליי? עלינו? ועדיין הוא בוחר להגיב בצורה כזו נחרצת, שלא משאירה מקום לספק. אבל מה הוא מבין? אז אתה מוצא את המילים העדינות ביותר לענות דרך מותג שבכלל אין לו קשר לדברים האלה ולהמשיך את החיים שלך כרגיל.
 
גם כאשר מנסים לעשות סרט בנושא של 'יציאה מהארון' לא לגמרי יודעים איך לא לעשות מזה ביג דיל. 'באהבה, סיימון' הוא סרט שנורא רוצה לתת את התשובה ההומואית לקלאסיקה של תיכון אמריקאי, מין גוסיפ גירל פוגשת את קלולס או ילדות רעות אבל בגרסא קצת יותר דרמתית ולא פחות משעשעת, ועדיין מתקשים להעביר לנו את זה בצורה שתחליק בקלות בגרון.

זה עדיין מרגיש כמו אישו לא נורמלי, וחבר'ה, אתם אמיתיים? השנה היא שנת 2018, למה זה כזה דרמטי? סירייסלי? הנה טיפ - כדי לעשות את זה כמו שצריך תנו לנו להרגיש שזה הכי הגיוני שיש, שזה קל, שזה פשוט, זה בדיוק מה שהיינו אמורים 'לא לעשות', כי למה בעצם אנחנו צריכים לצאת מהארון? או יותר מזה, למה מראש היינו שם? 

from waiting GIFs via Gfycat


הסרט חמוד מאוד, משעשע, מצחיק, הוא משאיר אותנו מלאי תקווה ומאמינים גדולים באהבה אמיתית, כזו מהסרטים ההוליוודים שמאכילים אותנו בכפית לאורך כל הסרט ואנחנו בולעים בשקיקה, נהנים מכל ביס, אומרים תודה ומבקשים עוד. סיימון הוא ילד מקסים וחכם, ועוטפים אותו אנשים משובחים שנראים כמו החברים שכולנו היינו רוצים שיהיו לנו. כל זה טוב ויפה, אבל למה אתם גורמים לנו להרגיש שזה חייב להיות ביג דיל?

אולי זה רק אני התרגשתי ופירשתי הכל לא נכון, ואולי אף אחד לא חושב כמוני, אבל אני מרגיש שצריך כבר להגיע היום בו נערים ונערות יספרו לעולם שהם הומואים או לסביות או איך שבא להם להגדיר את עצמם עם סרטון פרסומת קצר, של שש שניות במקסימום, שרק מפריע לך לפני שמגיע הסרטון האמיתי שרצית לראות ביוטיוב. משהו כזה שיהיה אפשר להגיב אליו ב-'טוב' אחד קטן ולהתקדם הלאה. 

עד אז לכו לראות את הסרט ותתאמנו על זה - תנו לאנשים סביבכם להרגיש הכי בנוח שאתם יכולים. אתם לא צריכים לחבק אותם ולהגיד להם שאתם אוהבים אותם בכל זאת, כי זה הכי מובן מאליו. אל תגידו להם שאתם שמחים בשבילם או תנסו לשדך להם אנשים אקראיים בלי שום סיבה ממשית. אל תבקשו לצאת איתם למסיבות או לבוא אתכם לקניות, אל תגידו שאתם שם בשבילם אלא אם כן הם באמת צריכים את זה.

אל תגידו להם שהם יכולים עדיין לעשות הכל, להביא ילדים ולהתחתן, כי הם מעולם לא חשבו שהם לא יכולים להשיג את כל מה שאי פעם ירצו. ביום שיציאה מהארון תהיה רגע כל כך אגבי עבור כולנו, אולי ילד בן עשר לא ירגיש שזה דבר כל כך חריג, שיש לגנות. אולי נצליח לגרום לאנשים להרגיש הכי בנוח שיש בדיוק איך שבא להם להיות. 
כשהיום הזה יגיע, אולי לא נצטרך סרטים כמו 'באהבה, סיימון'.
 

A post shared by Love, Simon (@lovesimonmovie) on


// עומר אייזנברג

Your email was successfully saved