השעה 20:00 בערב, ואתם נכנסים לדירה אחרי יום מתיש. הכיור מלא בכלים, מרוב בגדים לא רואים רצפה, אתם פותחים את המקרר ומנסים לשווא לנחש מה זה הדבר הירוק בפינה השמאלית – זה מלפפון שהצטמק? עגבניה שהחליפה צורה? זה הפירה של סבתא מלפני שבועיים? מה זה??
לאחר מכן אתם מתיישבים על הספה בחוסר אונים, חוסר אנרגיה ובעיקר חוסר רצון לחיות, ואז נזכרים שיש לכם עבודת הגשה למחר בבוקר... ושיהיה בהצלחה.
נשמע לכם מוכר? שונאים לחיות בבלגן?
הרי לכם – עשרת הדיברות למסודר המתחיל (או למבולגן המתמיד, מה שיותר מגניב לכם):

1. לא דוחים כלום, אבל כלום, לאחר כך
"אני אשטוף את זה כשאחזור", "אני רק אתקשר שניונת לרותם לבדוק מה בקשר להערב ואז אגיע לזה", "שטויות, הרבה יותר כיף לסדר בבוקר, עדיף שאלך לישון".
לא, לא, לא, לא ושוב פעם לא. לא דוחים כלום. אף פעם. מה שאפשר לעשות עכשיו – פשוט עושים, עכשיו!

2. לכל דבר יש מקום
וזה אומר בעצם, שכל דבר חוזר למקום שלו ברגע שסיימתם להשתמש בו.
קרש חיתוך? מספריים? פותחן לבירה של שישי בערב?
שום בעיה, תשתמשו בכולם ותעשו את זה בכיף, אבל ברגע שסיימתם – צ'לאק ולמקום.

3. לבגדים אין מצב ביניים
אף פעם לא הבנתי את קונספט הבגדים על הכיסא, ולמה ערימות הטקסטיל שוכבות שם, מיותמות וממתינות לבשורה.
בקיצור, לבשתם בגד? פשטתם אותו? עכשיו זה הזמן להסנפה קצרה ולחריצת גורלו: נקי? בחזרה לארון. מלוכלך לכביסה! די לבגדים המשוטטים! בואו נשים להם סוף!

4. מה שלא כתוב ביומן לא קורה
כמה פעמים קבעתם תוכניות עם שלושה אנשים במקביל ואז הייתם צריכים להמציא תירוצים יצירתיים לאללה כדי להסביר למה אתם לא יכולים לבוא? מעכשיו – כל דבר שקובעים נכנס ליומן, וככה תוודאו שישארו לכם חברים. תודו לי אחר כך.

5. את המיטה מסדרים בבוקר
כי נכון, קמתם כל כך עייפים ואין לכם כח לכלום ומי בכלל רוצה לצאת מהפיג'מה? הכל אמת ידידי, אבל מי שמתחיל את היום שלו במיטה מבולגנת ימשיך אל היום המבולגן שלו ואחריו אל החיים המבולגנים שלו. לא חבל? קמים, מסדרים וסלמאתק.

6. יותר קל לא ליצור בלגן מאשר לסדר אותו
בגדול, בחיים הבוגרים אף אחד לא יסדר אחריכם כלום. אז קחו אחריות ופשוט תשתדלו מאד לשמור על הסביבה שלכם מסודרת ונקייה - הרבה יותר קל להחזיר ספר אחד למקום מאשר להתחיל להשתלט על בלגן של חודשיים.

7. רשימת מטלות
טריק שלמדתי מקצינה מהממת שלי בצבא: בכל פעם שאתם מרגישים שאתם קורסים תחת העומס שבו ותכתבו את המשימות שלכם בצורה מסודרת, ולחובבי הז'אנר אמליץ גם להשאיר ריבוע קטן שבו תוכלו לסמן וי על כל מטלה שבוצעה – מספק כמעט כמו לנקות את האוזניים עם קיסם (כלומר, על סף האורגזמי).

8. בלי ערימות
יש לנו איזה קטע ישראלי כזה של לערום חפצים זהים ביחד ולחשוב שהם מסודרים.
נחשו מה? הם לא! לא המעטפות מהבנק, לא המסמכים שמחכים לתיוק עוד משנת 2009, לא הבגדים שירדו מהחבל ואין לכם כח לקפל ולא הקופסאות ששכחתם לשטוף.
די לערימות!

9. טקסים קטנים
המח האנושי מת על טקסיות, הרבה יותר קל לנו לעשות דברים שמגיעים בשעות קבועות ומתוכננות מאשר ליזום פעולה חדשה באופן אקראי. תקבעו לכם יום נקיונות, יום סידורים, יום תקיפת משימות חשובות -ותדאגו שיגיעו תמיד בזמן קבוע שנוח לכם.

10. ואם כבר סידרתם הכל... שבו בבית מבסוטים ותעופו על עצמכם ועל המשמעת העצמית המטורפת שלכם, ויא אללה, איזה מזל שקניתם את המפיץ ריח הזה כי הוא משתלב מהמם עם הריח של האקונומיקה מהכיור והכביסה שהרגע תליתם.

וגילוי נאות: הייתי הילדה הכי מבולגנת עלי אדמות, ברמת סנדוויצ'ים ירוקים בילקוט של בית הספר בכל סוף חופש גדול.
אז אם אני מסוגלת – כולם יכולים...

// עומר הלל
 

Your email was successfully saved