עוד דור אחד והאנושות תיעלם.
את דור ה-X סימנו בעיגול, כלאו בתוך בועה והשאירו אותה באוויר עד שתתפוצץ.
אחריו הגיע דור ה-Y, וואי וואי כמה כבר דיברו עליו.
ספרים נכתבו, כתבות פורסמו ומומחים דיברו ודיברו.

קראו לי נרקיסיסט. קצת מעליב, אבל פחות גרוע משוביניסט אז הלכתי להרצאה, בלי להסתכל דקה במראה, וניסיתי להבין מה קרה.
אני לא נרקיסיסט. כלומר אני די אוהב את עצמי ומדי פעם זורק לי איזו מחמאה, אבל נרקיסיסט? אולי נרקיס כי אני מלך הביצה, אלוף בחביתה.
"גדל פה דור ש..." כאילו שאני לא כזה והקודם שלפניי היה מושלם. זה שאחריי, כמובן, יהיה דפוק יותר ממני כי מה לעשות, מה ששנוא עליי קצת בא לי לעשות לאלו שבאו אחרי.
גדל פה דור שאני חלק ממנו. במרדף אחר הכסף, בתחושה של חייב ופחד מהשורש ח.י.ב, לא בטוח שזה השורש, לא מתחייב אבל אל תשפטו אותי, אני בלי ריטלין.

גדל פה דור שגדל על קוק. אאווצ' איזו אמירה נוקבת, בדיוק מהסוג שהיית אוהבת אבל אין לי אותך. יש לי אתכן, וגם זה אם אני נחמד ולא אומר אותכם.
ובחזרה לקוק של הבוקר, זה באמת חרא של הרגל אבל לך תעקוב אתה אחרי המורה רחל... או שזאת מיכל? 
לא לא, מיכל זאת ההיא מהאמירה הנוקבת, כזו שהיא הייתה אוהבת. מיכל הייתה פעם נאהבת והיום, היא כמו כלבת.
ריסקה לי את כל האברים החיוניים לאהבה וגרמה לי לאבד תקווה. לפעמים כן, אל תתפסו אותי במילה.

הדור הבא הוא דור הזין... אה Z, סליחה. הייתי על קאפס לוק.
I'M YOUR FATHER אני אגיד לחצופה שתביא לי בן הביתה ותציע לו לישון איתה במיטה.
"גדל פה דור שלא יודע לאהוב", מילמלתי לעצמי ותהיתי איך יראה הדור שאחריו.
כאן נפל לי האסימון שזה היה בכלל דור אחרון, כי אחרי Z מתחילים מההתחלה. זה מה שחסר לנו עכשיו, עוד דור שלא ידע. 

באחרית הימים יחזרו לכאן הדינוזאורים והם בטח יגידו שגדל פה דור שלא יודע מה זה בני אדם. אולי זה הפסד ואולי זה מושלם אבל מה שבטוח, זה מפחיד.
בקושי עם רוכב אופניים אני יודע איך להתמודד אז עם טי רקס? 
טוב טוב, נסחפתי קצת, מודה.
זה בדיוק השלב שהריטלין מתאדה,
נשאר רק רעב ותחושה של חוסר קיום אנושי,
השלב הזה ביום שבו אני שואל "מי אני" ,
מה אני ומה עם איזה חוג שבו אתן להשפעה לפוג
ואולי אפגוש שם כוסיות,
אפגוש איזו תמר אחת שתנסה לפצות על מה שמיכל הרסה, והיא תהיה חמודה, מישהי שאתה חייב ל... זאת אומרת לא חייב, רק אם אתה רוצה כן? לזיין.

חשבתם שאתאהב שוב הא? תסתכלו על עצמכם במראה ותבינו שהנורא מכל קרה והאהבה הפכה למיתוס, אגדה שנשכחה. 
דור ה-Y לא מפחד מעטלף אבל אם יראה דם, יתעלף וכשיראה את אהבת חייו יגיד לה להתחפף. אנחנו "עסוקים עכשיו באהבה עצמית" אמרו עלינו ומי אנחנו שנחליט בשביל עצמנו כשיש כאן דור שלם שלא יודע ש-Y הוא תוצר של X שגדל בבועה?

אז לקחתי סיכה והתחלתי לעבור בין אנשים, מפוצץ בלונים וחושף אותם. מה לא אעשה כדי שלא ייכתב עוד כמה שנים שגדל כאן דור שברח מהכל לתוך בלונים, הפקיר את דור ההמשך והשאיר את הכל לאלוהים ובקצב הזה אלוהים כבר מזמן הפנים שבני האדם הם על הפנים וכדאי לו לחזור לדינוזאורים.

אלוהים הוא הנרקיסיסט אם תשאלו אותי. יוצר לו אנשים בדמותו, רוצה שנהיה רק שלו, לא מוכן לקבל 'לא'.
הוא ישאיר בסוף את בני האדם, סתם, רק כי משעמם לו שם לבד וכדי לא להישאר בלי אף אחד.
אלוהים יכול להגיד לכולם שגדל פה דור שלא יודע... כל הזין לו, כי אף אחד לא שומע אותו ומה שווה בחוויה אם אין לך עם מי לחלוק אותה והוא ישמור את המשפט לעצמו?

אז בין הקוק לבחורות, הפחד מהתחייבויות, הנרקיסיזם כלפי החיות, גדל פה אדם שנקרא לו אני. אל תצמצמו אותי לאות אנגלית, גם לא לספרדית. 
אני לא A ולא B
אני אני ואני מושלם.

// עמית גל
לעוד עמית >>

Your email was successfully saved