כשהגענו, עמד שם איזה בחור צעיר בלי חולצה ושאל אם זו הפעם הראשונה שלנו. 
"כן... מתרגשים", ענינו לו והעלינו אצלו חיוך גדול.
"יאללה בואו, צריך לחנוך אתכם".

בכניסה היה תלוי גונג ענק שאליו הגיעו בתולי המידברן לטקס החניכה. "I'M NOT A VIRGIN ANYMORE" צעקתי והכיתי בגונג, בהתאם להנחיית הוותיק. האשטג התחלנו.
Fake it until you Become it, חשבתי לעצמי אי שם בין המחשבה על החוטיני של זאת שלידי לבין התהייה לאן לעזאזל הגעתי. 
תכל'ס, פחדתי מהמידברן.
פחדתי שהזוגיות שלנו לא מספיק חזקה, שהמקום הזה הוא פלטפורמה לבלאגן. כניסה יזומה למיטה חול(ה)ית.
"בייבי, כדאי שנדבר על זה קצת לפני. שנהיה מוכנים עד כמה שאפשר", אמרתי לחברה וחשבתי שבכך נציל את המצב. הגענו לכל תרחיש אופציונלי בשיחה הזו - מלצלוח את המדבר ועד לפרידה סוערת, דרך סתם נסיעה לטיול בדרום. 

הגענו. סלפי ראשון ואחרון לפני שהפלאפון נשאר ברכב וההתרגשות הולכת וגדלה – מה קורה פה במקום הזה? 
מוצאים מקום, מקימים אוהל, מתקשטים ויוצאים. מה הלו"ז? אנארף. לאן? למי אכפת. הלך רוח מדהים בעיניי.

בלילה השני, הבנו שנינו שדיבורים לחוד ומציאות לחוד... בום! מידברן 1, זוגיות 0. תחושה של חוסר אונים השתלטה עלינו אחרי האופוריה של הלילה הראשון. לא יציב המשחק הזה. 
תוצאת המחצית: 2-1 לטובת המדבר.

יש מתקנים מפחידים ב"לונה פארק למבוגרים" הזה שנקרא המידברן - על הגלגל הענק הזוגות מחליפים תאים, רכבת השדים מוסיפה עוד "י" אחרי ה-ד' והאנקונדה מסתובבת חופשי בחלק גדול מהפארק. 
קוד לבוש לכניסה - כל מה שהיה גורר מבטים אם היית מעז ללבוש ברחובות מחוץ לפארק; חצאית סקוטית קצרה, וואנזי של חד קרן ולימי עצלות - בוקסר יספיק. 
אף אחד לא מוזר, שום מעשה לא באמת אסור ובאורח פלא, 12,000 איש שיכורים ודלוקים מסתדרים אחד עם השני במקום אחד ובתנאי קיצון. 
במידברן גם ביבי ואבו מאזן היו מרכיבים על עצמם משקפי אבק ויוצאים לראות יחד מיצגים בפלאייה.

כשחזרתי ושאלו אותי איך היה, לא ידעתי מה לענות. 
"היה מדהים - כמעט נפרדנו, נישקתי גבר כחלק מ-Dare You, התקלחתי עם עוד מיליון זוגות בשטיפל'ה - חייתי את המדבר על כל המשתמע מכך" היו רק חלק מהמחשבות שרצו לי בראש לפני שעניתי "היה מדהים. עדיין מעכל".
החוויה הזאת של מידברן ראשון, בזוגיות שנמצאת בתחילת דרכה, היא קשוחה. אולי לא לכולם, אולי זה עניין של מזל. אולי הכל מכוון מלמעלה, ע"י אלוהי המדבר, אלפי שנים אחרי שהוא הוליך שם את בני ישראל במשך 40 שנה. 
האגדה מספרת שהם לקחו את הדרך הארוכה כדי להתחמק מהשבטים המסוכנים שהיו בדרך.
הפעם, הזמן קצר והמלאכה מרובה, אז הכל מזוקק לתוך כמה ימים. 
הפעם, אתה צועד ישר אל עבר המטרה והחזק שורד. 
בלי משה רבנו שיגמגם לך מה לעשות. 
אתה, היא ומה שנראה מבעד לסופות החול כקופידון. 
או סתם ברנר שהתחפש.
אגב, המשחק נגמר ב4-3 לנו.
// עמית גל

Your email was successfully saved