אני מבקש מהבחורות המאמינות סליחה על שהקדשתי את המילים הבאות לבחורה כופרת. יש לי נימוק חשוב: הכופרת הזו הייתה החברה הכי טובה שיש לי בעולם. ויש לי עוד נימוק: הכופרת הזו יכולה להבין הכול, אפילו רגשות של בחורות מאמינות. ויש לי גם נימוק שלישי: הכופרת הזו יושבת בתל אביב הכבושה והיא רעבה לאהבה וקר לה בלב. היא זקוקה שינחמו אותה. ואם אין כל הנימוקים האלה מספיקים, אני מוכן להקדיש את המילים הללו לבחורה המאמינה שהכופרת הזו הייתה פעם. כל הכופרות היו פעם מאמינות (אבל רק מעטות זוכרות זאת).

את מבינה, אנשים מאמינים באהבה. מוזר, לא? כאילו שאולי וייתכן שאין דבר כזה אהבה באמת.
אני יודע שהיית חסידה לא קטנה של אהבה, אבל כמה מאמינה באמת היית?
מאמינה אורתודוקסית? כזאת שמאמינה שהאהבה שבכתב והאהבה שבעל פה ניתנו לכל אישה ביום היוולדה, ובשנייה שהיא יצאה לאוויר העולם שודך לה מלמעלה "האחד" שלה, וכל מה שעליה לעשות הוא לעמוד אחר כללים וחוקים שנכתבו מראש, עד אשר האחד שלה יזהה אותה מהקצה השני של הבר כשהיא שותה בפזילה את הסוף המרעיש של האפרול שפריץ שלה עם קשית קצרה מידי, כשחברתה מושכת בשמלתה ומסמנת בעיניה: תתעלמי ממנו, אל תראי לו שאת מעוניינת, זה אסור! איך את רוצה למצוא את האחד ככה?!

או יותר כמו מאמינה מסורתית? כזאת שגם מאמינה ב"אחד", שלאו דווקא שודך לה ביום היוולדה. היא משחקת עם המחשבה אם האחד הזה הוא בן אדם ספציפי או שהוא בכלל קונספט, ובסוף יהיה מישהו שתהיה איתו לעד והוא זה שיוגדר כ-האחד. היא יודעת שמעשיה צריכים לשקף הן גישה מדעית-ביקורתית כלפי סיפורי האהבה שעליהם גדלה, והן את אורחות חייה שלה, ויישוב המחלוקת ביניהם – מציאת דייט בטינדר, אבל הוא לא חייב לאסוף אותי, אבל הוא כן חייב לשלם על הדייט הראשון, אבל ממש לא אכפת לי מזה, רק ממש אכפת לי אם הוא לא ישלם.

או שאולי את חילונית באהבה? בטוחה שאין דבר כזה ה-אחד ולא תולה יהבך בו. כן מודעת להיסטוריה ולתרבות המגדרית אבל לא נותנת להן להכתיב את המנהגים שלך. מאמינה שתמצאי בן זוג בסוף, וגם אם לא, אז לא נורא, תמיד אפשר להביא ילד לבד. עושה סקס לפעמים רק בשביל הגוף, ולא רק בשביל הנפש, מהרהרת באפשרות של יחסים פתוחים אבל לא בטוחה שזה בשבילך. פאק איך בא לי לזיין את הבחור הזה, אויש תתנהגי כמו ליידי, שיזדיינו הליידיז הוא יהיה האבא של הילדים שלי, ביחסים פתוחים, חד צדדיים, שרק לי מותר אחרים, ולו אסור אחרות!

את מבינה, הראשונה חווה תסכול קשה מהמין הגברי, השנייה חווה תסכול קשה מהבלבול של איך עליה להתנהג, מה היא לוקחת מהמקורות ומה היא מחדשת בעצמה, והשלישית סובלת מלחצים חברתיים מכיוון ההורים והחברהּ כשהיא בחשש תמידי, האם הדרך שלה היא הנכונה ביותר או שמא בסוף יתגלה שאלוהי האהבה באמת קיימים והיא תשלח לגיהינום האהבה לאחר המוות, כלומר לאחר גיל 40.

כל תופעות האמונה באהבה הן תוצאה של תהליך הֲאָהָבהּ שכולנו עברנו. הֲאָהָבה בגנים, הֲאָהָבה בספרי הלימוד, האהבה במערכת החינוך, האהבה בסרטים וסדרות, האהבה בתקשורת. אנחנו עוברים שטיפת מח בעל כורחנו מגיל אפס, עד שאנחנו בטוחים שאם ייקחו 1000 תינוקות ויגדלו אותם על אי בודד, הם יגדלו ויפתחו באופן טבעי את אותם נרטיבים, מניירות וסיפורים שאנחנו גדלנו עליהם, כאילו תפיסת האהבה כפי שאנחנו חווים אותה כיום היא לא תוצר של ניסוי, טעייה, מוסר השכל (לאו דווקא נכון), יצירת התורה שבעל פה, כתיבת הסיפור, הפצת התורה הלאה באמצעים שעומדים לרשות רבני האהבה – ככה במשך אלפי שנים, טלאי על גבי טלאי, עד עצם היום הזה, שבו כבר ניתן לרכוש את כל השכלת האהבה שלך בארבעה ספרים במאה שקל בחנות הספרים הקרובה.

כן זה מתסכל, שיש כל כך הרבה פרשנויות ומגזרים לדת אחת, הרי זה מקור הסכסוך של מלחמת האחים ארוכת השנים הזו בין המגדרים. תנסי רגע להוביל את עצמך אחורה ולהבין. הרי ההתאהבות מבוססת על תשוקה, ותשוקה מבוססת על משיכה, ומשיכה מבוססת על כל כך הרבה משתנים, אבל פאק התאהבות! זה מה שאנחנו מנסים לבודד, זה מה שכל האנושות רודפת אחריו בעיוורון חושים בגלל שטיפת המח הזו. התאהבות זה הנחמן מאומן של האהבה, זה הלהיות משוגע בלי גבולות ללא סיבה, זה הכיף האולטימטיבי, אבל אסור לך לכוון את המצפן דוך לשם, זו הטעות, זהו בדיוק פרדוקס ההתאהבות. זה כמו השמש, זה כמו קבוצת כוכבים קרובה בשמיים, אם מכוונים את המבט ישירות, מפספסים את הכל.

לעומת זאת, בניגוד להתאהבות, אהבה מבוססת על היסוד החשוב, זה שאף אחת לא לוקחת בחשבון כשהיא מחפשת בן זוג, שנקרא: המעגל האינטימי של הַחֲבֵרוּת. בדיוק היכן שממוקמות החברות הטובות ביותר שלך. נשמע בנאלי בעינייך הא? אם כן, מתי בפעם האחרונה היה לך בן זוג שלא רק ייצג את רשימת האמונות שבראשך אלא שהיה גם חבר טוב שלך?

אם תזניחי את ההסתערות אחר התאהבות, ובמקום, תרדפי אחר הגורמים שיוצרים חברוּת, אם תנסי להבין את הסיבות למה את חברה של החברות הכי טובות שלך ולא תצפי מבן זוגך לדברים שלא היית מצפה מהן, אם תיישרי אותו אך ורק על פי אותו ברומטר, אז ורק אז, תצליחי סופסוף להוריד את עול המצוות המכביד הזה שסחבת על עצמך לכל מקום במשך כל כך הרבה זמן, שמבלי לשים לב הביא לקריסת אמונתך. כשזה יקרה, לאט לאט יידלקו בפנייך האבנים הצהובות שיסמנו לך את השביל הבלתי נראה, זה שתמיד היה שם מתחת לאפך, זה שאולי יוביל אותך לעבר ההארה הרוחנית הגדולה מכולן: טרו לאב פוראבר. תכווני לשם, ההתאהבות תבוא כבר לבד.
דרך צלחה.

// עמית לדור

Your email was successfully saved